19.4.09 מעלי כהן : תגובתו של דן אלמגור
לכתבה על ירושלים הנצורה באתר החופשי.
את דן הרחובותי, הילד המוכשר
שהציף את עתוני הילדים בחומר רב ורשימותיו
הופיעו בכינויים שונים בעיתוני שנות אמצע הארבעים ואילך, אני מכיר כבר שנים
רבות. אנחנו בני אותו שנתון. באחת הפגישות הראשונות שלנו , לפני יובל שנים
ויותר, במועדון הסטודנטים "בית הלל" בירושלים, שם שימשתי כמזכיר טכני
ודן היה מגיע (בין היתר) להקלטות "שלושה בסירה אחת", הוא ציין באזני
שלבני אותו שנתון בארץ יש תמיד ביוגרפיה שמצטלבת זו עם זו אפילו גרו במקומות
שונים- "אתה קיבלת את השיירות שהגיעו לירושלים. אני ראיתי אותם בצאתם
לדרך"- אמר לי פעם. זה הרקע למכתבו אלי לאחר ששלחתי לו את החומר על ירושלים
הנצורה, כפי שהופיע באתר של גייזי. הנה מכתבו- כלשונו- בהשמטות קלות שאין בהם
עניין :
"כפי
שסיפרתי לך כבר אז כל השיירות לירושלים עברו ממש ליד הבית שלנו ברחובות, כי הן
התארגנו והתרכזו לקראת העלייה לירושלים במגרש הצבאי הבריטי הגדול, ה"קמפ", שהתפנה עם צאת האנגלים. ה"קמפ" היה מול ביתינו.
לא היתה דרך אחרת לירושלים וזו החלה בת"א דרך
ראשל"צ, נס ציונה ורחובות. מרחובות יצאו לכיוון חולדה ובאב-אל-ואד או
אח"כ ל"דרך בורמה".
(בהמשך
מספר דן את סיפורו של מיכאל כלב)- מיכאל כלב היה בן פחות מ-18 ושהה
בערב האחרון לפני יציאתו לקרב הראשון שלו בביתו של דן. "בבוקר יצא לפעולה
שממנה לא חזר וגופתו לא נמצאה זמן רב. היא נתגלתה בזכות רשימה שלי שפורסמה
ב"העולם הזה" ושהביאה לגילוי קברות 17 לוחמי פלמ"ח שעד אז לא נודע
מקום קבורתם"