4.8.07 נילי
פורעת חובות :
לפני שאני פורעת את החוב מאתמול, יש לי הערה שהיא פריעת
חוב קטן ל"שוק האפור" שמעצם טיבו, אם לא פורעים בזמן הוא תופח (ולרוב גם
טופח). החוב הוא לעו"ד צח - וכס.המלגלג על מישהי רחוקה ואנונימית.דבר שקל
לעשותו כש"מרחיקים עדות" (מסובך להסביר כרגע את המונח. למי שלא
מצוי במטריה) . מה היית אומר מר וכס,(למרות שאין לי מושג על מעמדך האישי) אילו
מישהי מנשות משפחתך (אמא,אחות,אשה או בת) היו מזמינות
את ה"כביכול " מנהל העמותה והאתר (הכביכול
מפני שה"בחירות" היו פרסה אחת גדולה. שאל את צוויגי.)
אילו היה בא לביתך במסווה של מנהל עמותה ציבורית למענן - ומבצע בהן מעשה מגונה ? בעצם
השאלה יכולה להיות מופנית לכל הכותבים באתר הישן ,שהם כולם ממין זכר, למעט אחת
ממין נקבה , שמפנטזת שהיא נשואה ל"נסיך הקטן" בעודה נשואה
במציאות לאחד משלושת פסולי העדות (אותו "שידרגתי"
לצורך העניין) דהיינו : "חרש,סוטה, וקטן ???.
ובכן לענייננו, הסיפור השני על הערצת
כוכבים קרייתית נוגע להופעת זמר ששר בדכ' ברוסית והגיע לקריה. שמו מישה
אפלבוים. מאחר ואבי היה גם זמר לעת מצוא,
ובביתנו התנגנו כל הזמן שירים (בהופעות חיות, וברדיו) ומאחר ואני נהגתי לקלוט
שירים בכל השפות ולשיר אותם בלי להבין מילה, (לימים כשנוצר קשר רומנטי וידידותי עם
מוישה, המכונה מייק, ברנט - היינו מחליפים מילות שירים בלתי מובנות שקלטנו
וכתבנו מהשמעתם ברדיו . אבל, זה כבר שייך ל"פרקי החוף השקט" בחיפה
ולא לענייננו.) ובכן בחזרי יום אחד מבית הספר ארלוזורוב,
בדרך שעברה את בית יציב, את השביל מאבני הגיר, הלבן, ואת בית - העם, ראיתי
קבוצת אנשים פורקת ציוד מוסיקלי ומכניסה אל בית - העם. אני לא זוכרת אם שאלתי או
שזיהיתי את פניו מהעיתונים , בכל אופן, מישה אפלבוים היה ביניהם. נכנסתי בחיל ורעדה (הייתי בת 11 )
והתחלתי לדבר איתו. התברר שיש הופעה בערב והם באו מוקדם כדי להכין את הבמה עם
הציוד ולעשות חזרה. אמרתי לו שהוא "כוכב" הזמר שלי , חוץ מאבי,
כמובן..... ושרתי לו ברוסית, בלי להבין מילה , את השיר שלו שהכי אהבתי (עגלה וסוסה
- אבל לא השיר בעברית של יפה ירקוני. שיר אחר, שאת מילותיו ברוסית אני עדיין זוכרת
. ככה זה עם גירסא דינקותא...) במבט
לאחור, אני חושבת שהוא וודאי התרגש יותר ממני.העובדה היא, שהגעתי הביתה
באיחור, ושיככתי את זעמם של הורי על האיחור ב-3 כרטיסי חינם למופע אותם נתן לי מישה. ישבתי בין הורי, במופע בערב, מאושרת. בודאי
הורמו כמה גבות כי לא היו ילדים אחרים בהופעה כפי שזכור לי (אלא אם כן אני טועה
ויש עוד מישהו מהגולשים שכן היה ).היום כנראה לא היה לי אומץ, או תמימות, לעשות
משהו כזה, אבל בקריה של אז, היינו רוב הזמן "נטולי הורים" מלבד
בערב כשקראו לנו הביתה, והחברותא נתנה לנו , לדעתי , אומץ (או טפשות
לפעמים) לבצע הרפתקאות בלי יותר מדי כבלים,הסתייגויות, או פחד מהסמכות ההורית
הבוגרת והנבונה. לדעתי, גם ה"סחיבות" וההפלגות למרחקי ים, נחל,
וחולות - נכללים. שבת שלום לכולם, גם לאלה שתומכים בי באי - מיילים
האישיים.
נילי דיסקין - טדניר.
......