2.9.07 פתיחת שנת הלימודים תשס"ח : מאת אורי יסוד
אלבום התמונות- לפתוח בקליק:
http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157601828525174
אחרי
שמגדילים תמונה בקליק ,בצד ימין למעלה יש שתי תמונות קטנות :ימנית לדפדף קדימה
והשמאלית לדפדף לאחור.
אתמול , י"ח אלול (1.9.2007) ,
חל יום השנה לפטירתו של אבי יעקב ז"ל , והיום נפתחה
בחגיגיות ראויה שנת הלימודים
תשס"ח . באופן מיידי תשאל השאלה אז מה הקשר ?
אז יש קשר ומיד תבינו :
בבית הורי שהיה ברחוב ציזלינג היה (מאז שאני זוכר את עצמי) יום פתיחת שנת הלימודים
יום חג . בשעת בוקר היו אמא ואבא
ז"ל מתיישבים על המרפסת הפונה לרחוב ומסתכלים
בהנאה רבה על הילדים ההולכים ביום
הראשון שלאחר החופשה לבית הספר ובמיוחד על
הזאטוטים המתחילים כיתה א' . אמא אמרה
זה עושה לי אור בעיניים ושמחה בלב .
להורים שלנו (של אחי צ'ימני /שמעון ושלי) הייתה מעורבות דלילה מאד בנעשה בבית
הספר ובקורות אותנו שם , אך אם היינו
נפגעים שלא לצדק או הו , חבל על הזמן .
ושני מקרי מעורבות כאלו זכורים לי במיוחד
, הראשון עם אחי צ'ימני בימים שלפני מלחמת
השחרור כשבית ספר "מגינים" נקרא בית הספר עממי ב' לילדי עובדים , שיחקו
התלמידים
כדורגל על אותו מגרש הקיים שם היום ,
נשמע צלצול להתחלת השיעור והמורים החלו
לנוע מחדר המורים לכיוון הכיתות , צ'ימני נתן את בעיטת השוער האחרונה והכדור נחת
על ראשו של מנהל בית הספר צבי עינצור ושבר את משקפיו . הילדים נעלמו מהגרש
במהירות הבזק , צ'ימני
ניגש למנהל נעמד מולו ואמר , צבי זה אני עשיתי ! במקום חטף
סטירת לחי ונשלח הביתה . אמא עמדה
בחצר של שולקיס (שם גרנו בשכירות) ועשתה כביסה
עם דוד גדול ואש חזקה מתחתיו לא האמינה שכך קורה לבנה ונעלבה מהתנהגות
המנהל , עזבה את הכביסה ורצה לבית
הוועד להתלונן (זה כשהוועד היה וועד !) , ולא
ויתרה עד אשר מנהל בית הספר התנצל
בפניו של התלמיד צ'ימני
הסיפור השני התרחש שנים רבות לאחר מכן
ובו שותף אבא ז"ל שאמש צוין יום פטירתו .
אנחנו גרנו בקריה המערבית (רח'
נ"ה , היום זלמן ארן) וביום המהפך 1977 כשבגין עלה
לשלטון עברנו למזרחית ודבר הדואר
הראשון בתיבה שלנו היה אישור העירייה על העברתה
של מירב שהתכוננה לכיתה א' לבית הספר מגינים, אבל מבית
הספר לא קבלנו
דבר להוציא שטיפה מהמנהלת , מירב לא
רשומה כאן והיא לא תלמד וכו' וכו' , נסעתי
כועס ורוגז למח' החינוך בעירייה
ולאחר דין ודברים קולניים הנושא כמעט הוסדר . משם
נסעתי לבית הורי ספרתי לאבא והוספתי שכל השמחה הזו של ילד ראשון ההולך
לכתה א' עברה , חלפה ממני כלא הייתה .
אבא התלבש והלך לצבי ברזילי ז"ל
סגן ר' העיר והתלונן למחרת הכל בא על מקומו
בשלום . מירב החלה בלימודיה בבית הספר "מגינים" ואחריה שני אחיה רועי ואייל .
מצויד במצלמתי
ונרגש משהו יצאתי הבוקר לבית הספר וראיתי את היופי הזה של
תחילת שנת הלימודים כשמנהלת בית הספר
עומדת בשער ומקבלת את התלמידים
חדשים כוותיקים בחיוך על פניה .
כאן בבית הספר הזה למד אחי , למדתי
אני , למדו ילדי מירב , רועי ואייל והיום
בכרמיאל מירב מקבלת את תלמידיה בכיתה
ה' , נכדתי עדי מתחילה לימודיה בכתה
ה' ונכדי עמית צועד בבטחה אל גן החובה
.
אז תגידו כל זה לא מרגש ? , זה לא יום
חג ?