שלום לידידיי

הפעם הסיפור מחורז ומולחן. תיהנו.

שלחתי את התווים בשני קבצים: האחד מכיל את מנגינת הבתים והשני את מנגינת הפזמון, וזאת - כדי שמי שרוצה להדפיס, יוכל לעשות זאת בקלות.

ואם אתם מכירים מישהו שחפץ לבצע את השיר או להקליטו, העבירו לו אותו. בכיף!

לתגובות אנא כתבו לאתר או לרותי: [email protected]

הפסנתר של לאה

כשלאה שלנו הייתה עוד קטנה,

עם גומות של חן וצמותיים,

היא ביקשה מאמה שתקנה לה פסנתר

מחייך ומכובד אחוריים.

אך אמא ללאה הסבירה ברוך,

שפסנתר הוא חבר יקר עד מאוד:

"וקשים הימים, בת, ימי קרב ומצוקה,

ובבית היום מועטה הפרוטה". (2)

פזמון: כי פסנתר הוא חבר קבוע,

הוא מבין, הוא מקשיב, הוא רגוע!

ואפשר לנגן בו כל מה שהיה,

ואפשר לספר לו כל מה שיבוא,

ואפשר להודות בו, אפשר לאמור:

"ברוך בורא הצליל ורעם האקורד!"

אבל לאה שלנו גילתה תושייה,

ועל קרש דק היא מציירת

את דו ואת רה ואת מי פה וסול

ואת שאר התווים במקלדת.

ואפילו הסבירה ברוב רצינות,

שלשמוע צלילים צריך סבלנות!

וכשהיא מנגנת במקלדת של עץ,

היא שומעת צלילים מרטיטים את הלב.

פזמון: כי פסנתר הוא חבר קבוע…וכו'

והיום לאתנו אישה נכבדה,

על פסנתר כנף היא מנגנת,

ורצות אז ידיה על פני הפסנתר,

מפיקות צליל ענוג ממקלדת.

אך יש ונדמה לה ברדת היום,

שעולים בה צלילים רכים כחלום,

והיא עוד זוכרת: זו אותה מנגינה

שפעם זימר לה קרש גינה.

פזמון: כי פסנתר הוא חבר קבוע…

תווים דף 1:

http://www.pbase.com/geyzi/image/104914452

תווים דף 2:

http://www.pbase.com/geyzi/image/104914450