21.7.07 "קישואים
ושקרים לבנים" : סיפור
מאת נילי דיסקין
בתקופת הצנע התקשתה אמי מאד למצוא תפוחים (או שהיו יקרים
מדי). אבל, לא יעלה על הדעת שבבית פולני הגון לא יהיה במקרר, מוכן לקינוח , כל
ארוחת צהרים - ה"קומפוט". למי שלא שמע - קומפוט הוא מרק פירות
שחייב להכיל את מצרכי היסוד : שזיפים--צימוקים-ופרוסות תפוחים מקולפות. כל עקרת
בית פולניה בחברה הקרייתית של אז הוסיפה לקומפוט
כמיטב היצירתיות שלה ,בכפוף לעצים שבחצרה, גם - תותים, חבושים,וכד' אני לא יודעת
מי נתן לאמי את העצה להשתמש בקישואים במקום תפוחים , ולא ברור לי גם אם בפולניה
היו בכלל קישואים, בכל אופן היא הייתה - במשך שנים - מוציאה מהקישואים את הגרעינים
הפנימיים ה"מסגירים" שלהם , פורסת מהם פרוסות ושמה בקומפוט. רק
כשרווח מעט - וכשאפשר היה לקנות תפוחים - סיפרה לי ולאבי את האמת.
שנינו הודינו שהיא צדקה בשקר הלבן הזה, וכי אילו סיפרה לנו שאלה קישואים - לא
היינו נוגעים במרק הפירות הזה. אני נשבעת שטעם הקישואים היה כטעם תפוחים!
בשנים שלאחר מכן הייתי הולכת עם אמי ברגל לכפר ביאליק,
לקנות מחקלאי מסוים שם שהיה בעל מטע תפוחים, את תפוחיו הקטנים, הירוקים עם כתמי
חספוס חומים (שהיו מזן רנטים - סגול מתחת ל-ר ול-נ), וברור שאז זו כבר הייתה "נקודת האל-חזור"
לקישואים, כי בתחילה בדקנו בשבע עיניים אם הם לא עשו "קאמבק" . מעניין אותי לדעת אם עוד מישהו זוכר שאכל קישואים
למנה אחרונה ? בי. ושבת שלום. נילי.