אלבום תמונות : http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157600741044411/
10.7.07 חיפה ב', חברת-החשמל. מאת יעקב משולם .
רשימה לרגל מלאת יובל לתחילת ההקמה של
תחנת-הכוח חיפה ב'.
1957. תכנון התחנה הולך
ונשלם.
בתחילת 1958 ניתנת הפקודה
להתחיל בבניית תחנת-כוח מודרנית, שתתווסף
בשלב ראשון למערך תחנות הכוח
של חיפה א', תוסיף עצמה ותגדיל את כושר
ייצור החשמל. עומדים להקים
שתי טורבינות ענק של 75 מגווט כל אחת. (בימים ההם כל כוח הייצור של חיפה א' עמד על
60 מגווט.)
תקופה קצרה לאחר שעזבתי את
חבל לכיש, עבדתי במפעל וולקן הנדסה בתור רתך. כשוולקן זכתה במכרז של חברת-החשמל
להקמה וריתוך מכלי דלק ענקיים בתל-ברוך, צפונית לתל-אביב, יצאתי עם צוות מהמפעל
לעבודות שם.
בחברת-החשמל דרשו
מהנהלת-וולקן, שכל הרתכים שהיא מביאה יעברו
מבחן ריתוך, לפי תקן מחמיר של
יצרנית המכלים, אז, חברה צרפתית.
לכן נשלחנו, קבוצת רתכים
מוולקן, לעבור בחינות. המבחן נערך בתחנת הכוח הביטחונית של חברת-החשמל. שהייתה
בנויה לשעת חירום עמוק באדמה.
הגענו לתחנה. עברנו בדיקה
ביטחונית ונכנסנו.פעם ראשונה שאני נתקל בדבר ענק כזה. ירדנו לתחתית האדמה, שמונה
קומות במעלית, כשכל קומה מופרדת ברשת-פלדה וכל התחנה בנויה על שלד פלדה. הדבר
הרשים אותי מאד. קיבל אותנו גורני, מנהל עבודה ומפקח ריתוך בכיר. עברנו את
הבחינות. לא נמסרו תוצאות, אך עצם העובדה שהתחלנו לעבוד, הותירה בנו את הרושם
שהצלחנו.
לימים, עזבתי את וולקן ותקופה
קצרה עבדתי אצל קבלנים באילת ובמתחם גלילות, בריתוך דוודים. שם למדתי לרתך מכל
כדור. עזבתי את הקבלנים
והתחלתי לעבוד בטכניון,
במבדקה ההידרולית. בניתי במסגרייה סכרים וגשרים והמהנדסים הציבו אותם על דגמים של נחלים, בעיקר של הירדן,
הקישון והירקון.הם בדקו
עמידותם, תוך כדי הזרמת מים. אני ראיתי זאת כמשחק. בית-המלאכה של הטכניון היה
במבדקה ההידרולית. היו בו חלונות גדולים, משקיפים על המפרץ ובזמן שעבדתי בשולחן
העבודה, הייתי פוזל לעבר תחנת-הכוח, בעיר התחתית ורואה שם התחלת בנייה. נפשי יצאה
לשם ולא הייתי רגוע בעבודתי.
יום אחד ירדתי ללשכת-העבודה
ושאלתי את הפקיד אם מחפשים רתכים
לבניית תחנת-הכוח החדשה והוא
ענה לי מיד: " בוודאי! ועוד
איך! "
ביקשתי פתק לחברת-החשמל, עם
ציון הסוג שלי, סוג א'.למחרת הודעתי בטכניון על סיום עבודתי. ארזתי את מעט חפצי
וירדתי לתחנת-הכוח, שם הפנו אותי לשמעון מיארה, שהיה אחראי רתכים וגם בוחן. אני
רואה סביבי המון קרייתים, צעירים ומבוגרים. אני ניגש אליו. הוא רואה את הפתק ואומר לי: " מי אמר
לך שאתה רתך? "אמרתי לו שעברתי בחינה ב 326 (התחנה ההיא), אצל גורני. הוא
הסתכל עלי ואמר:" רגע! באיזו שנה עברת את הבוחן? "
השבתי לו: " ב 1958
". נכנס למשרד, ניגש לארון, הוציא תיק עם שמות כל הרתכים שנבחנו אי פעם
בחברת-החשמל ומצא את שמי. הקטגוריה שבה עמדתי במבחן הייתה מכובדת והוא אמר לי:
"או-קיי! תיגש למחסן, תקבל אביזרים: סינר, מעיל-כתפיים, גטס לנעליים,
כפפות-עור, ידית ריתוך עם כבל
וכן מסיכה." ועוד הוא
אומר לי: "הדבר החשוב ביותר הוא כובע- מגן!
אל תשכח! ואז תתייצב
אצלי."
כך פתחתי תקופה ברוכה של
ארבעים שנה, שאז, אחרי אירוע לבבי, פרשתי לגמלאות. נכנסתי לעבודה. הרתכים, שרבים
מהם חברי ילדותי מהקריה, סיפרו לי, כי גם יהודה מזרחי, מיקי, הוא רתך בחברת-החשמל,
אך כרגע הוא נמצא עם משלחת בגרמניה, ללמוד ביצוע תפרים על פי תקן גרמני.בתחילה, עם
עוד רתכים, התחלתי לרתך את ברגי היסודות לבסיסי הטורבינות והדוודים, לאחר מכן
עברתי לרתך את בסיס התחנה, עליו ישבו הטורבינות. לאחר מכן – דודי מים ענקיים וכן
מוליכי עשן מהדוד לארובות.
לאחר כשנה וחצי, הועברתי
למחוז הצפון בחברת-החשמל, לבית-המלאכה של הרשת, שם עבדתי כשלושים ושש שנים ופרשתי מעבודתי כמנהל
בית-המלאכה ובתואר של מנהל מחלקה.
כך נסתיימה שירת-חיי ביצירה ובבניין תחנת-הכוח וכן קווי רשת החשמל למיניהם,
בהם עסקתי במחוז הצפון.
כובע-המגן, שליווה אותי מיום
עבודתי הראשון ועד האחרון, פרש גם הוא לגמלאות ונמצא עמי עד היום.
יעקב משולם, כרמיאל. 9.7.07
תחנת הכח חיפה ב' בתמונות :
http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157600741044411/