תרנגול הודו דוגר : סיפור מאת מוטקה

יצר הדגירה בבעלי כנף מופיע בזמן ובעת המתאימה לאורח חיו. כל סוג של עוף חש את התקופה המתאימה ובונה את קן הדגירה שלו . מטיל את מספר הביצים שיוכל אחרי הבקיעה לטפל בגוזלים או האפרוחים ומתחיל לדגור .הנשר במרומי המצוקים,חסידות למיניהן בוחרות לדגור על עמודי חשמל, ויש שדוגרות על פני הקרקע ממש. ובין בני הזוג , יש חלוקת עבודה , יש ציפורים

שרק הנקבות דוגרות ואילו הזכר דואג לכל מחסורן , מחליף את הנקבה לזמן קצר להתרעננות ומאפשר לה לאכול, ויש כאלה המתחלפים בניהם כל משך הדגירה היינו במסע אופנים להכרת

הארץ, מתנת טיול בר- מצווה ליהל. במסלול הטיול . ביקרנו במבצר הצלבני כוכב- הירדן (כוכב-

אל-הווא)המבצר, המצודה-הצלבנית בלוור(יפה נוף) בנוי על הר המתנשא לגובה 500 מ' מעל עמק-

הירדן.אנו עומדים על קצה המצוק משקיפים על העמק, אני מספר ליהל על ההיסטוריה של המקום, ומזהים את הישובים בעמק . הנה כמה עשרות מטרים על סלע מולנו, אני אומר ליהל "תראה איזה רעיון יפה העמידו כאן פסל של נשר" (בניגוד לגן הפסלים של תומרקין בכניסה

לאתר ).יהל מסתכל ומשיב "סבא זה לא פסל זה זז, ממש חי. אנו מתקרבים לאט לאט אל הנשר הדוגר או הנשרית , וממרחק מטרים ספורים רואים נשר בדגירה , אפשר ממש להסתכל בעינים של הדוגר . הנשר הרגיש את גובה המקום ואילו אנחנו על קרקע מוצקה. חוויה בלתי נשכחת.

קרבתנו אל הנשרית הדוגרת או הנשר לא הפריע ואנו המשכנו בסיור במצודה. השלמתי את

סיפור ההיסטוריה של המקום. ובשעות הערב ליד מדורה לסיכומו של יום רכיבה מאומץ באופנים

. נזכרתי בחוויה שחוויתי לפני שנים רבות ומלווה אותי עד היום. תרנגולי הודי דוגרים. וכך היה.

הימים ימי צנע ,ומצרכי מזון נמכרים בקיצוב,וכדי לקנות מצרך שהיה בקיצוב ובפנקס הנקודות נגמרו התלושים . מה עושים? התפתח "שוק" , שנקרא השוק- השחור . ותמורת סכום כסף הגון

אפשר להשיג הכל... בית הורי היה ברחוב ד' בקרית- חיים. לרחובות קראו לפי סדר האלף- בית.

בימיה הראשונים של קריית- חיים המתישבים הראשונים קיבלו מקרן- קימת דונם אדמה וכל אחד בנה עליו את ביתו, שטח נרחב נשאר אחרי בנית הבית, ובחצר גידלו על אדמת החול, גינת

ירקות , וכן ניטעו עצי פרי. ברנד הזקן גר בקצה הרחוב רחוק משכנים, הקים בחצר שלו לול תרנגולות.(לצריכה ביתית, ולמכירה בשקט שלא יוודע למפקח על מכירת המזון.)

קרקור התרנגולות והריח לא הפריע לאף אחד . וביחוד שאפשר לשפר את התפריט בקנית עוף שהיה מצרך נדיר. התרנגולות היו מסתובבות חופשי בחצר, וכשהייה בא מישהו לקנות עוף ,

, וכשהייה בא מישהו לקנות עוף , ברנד הזקן היה לוקח מוט ארוך שבקצהו וו כפוף הולך בשקט לאט לאט בין התרנגולות , ובתנועה זריזה של שליחת המוט קדימה ואחור היה לוכד את התרנגולת המבוקשת . ואיך היו לו תמיד עופות למכירה!?

במרכז החצר הייתה שככת צל בנויה מענפים ,ומזרדים שאסף בחורשת האקליפטוס הסמוכה.

בשככת הצל ישבו על הארץ במעגל, זה ליד זה תרנגולי הודו דוגרים על ביצים. כל בוקר אחרי

שפיזר לתרנגולות גרגרי דורה ושבלולים שהיה אוסף בגבעות החול משיחי הבר גדלו שם. היה מלקט את הביצים שהתרנגולות הטילו ומכניס אותן מתחת לכנפי התרנגולים, שיושבים ולא זזים.

יום אחד שאלתי את ברנד שהיה בן- אדם מאוד חביב , זקן לבן ארוך מסתלסל על חזהו ותמיד חבש כובע קש גדול."איך הצלחת להושיב את התרנגולים במעגל והם לא זזים".

"תביא פח שבלולים , ואספר לך !" אמר ברנד . לא התעצלתי יצאתי לגבעות החול שם גדלו שיחי בר שעל ענפיהם היו שבלולים לעשרות, לאחר שעה קלה הבאתי לו פח מלא שבלולים ומוכן לשמוע כיצד התרגולים יושבים במעגל ולא זזים.

וזהו הסיפור : "כל ערב לפני לכתי לישון אני נוהג לשתות לגימת יין כדי שארדם.לגימה אחת מהבקבוק בשבילי ואת היין שנשאר בבקבוק אני משקה את התרנגולים. הם יושבים שיכורים . על הביצים , ולא זזים ממש דגירה. הביצים בוקעות ויש אפרוחים . וכל השאר אתה רואה הלול תמיד מלא אצלי תרנגולות מכל הגדלים".