18.4.07
מאהבת במדרשת- רופין : סיפור מאת מוטקה ברק
קיבלתי הזמנה מארגון הגננים
,להשתתף בקורס להכרת המזיקים בגן הנוי
הקורס יתקיים במדרשת- רופין
במשך שלושה ימים.כשדברו על מזיקים , הכוונה הייתה לחרקים למיניהם ועוד אחרים
,הגורמים נזק ניכר לצמחיה בגן. שלושה ימים עם לינה במקום, בהשתתפות בחירי
המרצים.נשמע טוב מאד ,החלטתי להיענות להזמנה.
ידעתי שגן הנוי בגדות יתקיים גם אם העדר כמה ימים.
וזאת הזדמנות יוצאת מהכלל להיפגש עם אנשים העוסקים יום יום
באותה עבודה, להחליף דעות ולשמוע על דרכים שונות להתמודדות יום יומית באחזקת גן .
אחותי טליה עבדה במדרשת רופין, בתור רכזת קורסים ארוכים , כמו כלכלה, הנה"ח, הנדסאים. מרכזי
משק . וכ'ו קורסים קצרים , וימי
עיון לא היה התחום שלה. כך שהגעתי לרופין ללא ידיעתה . תכננתי לגשת אליה באחת
הפסקות ולהפתיעה בבואי.קצת קשה להחליף את כסא מכסחת דשא בכסא בכתה, אבל מתרגלים .הרצאה ראשונה העוסקת בפרפרים ומשך חייהם הייתה מרתקת
מאד, גילתה לי , עולם מעניין ומפלא.
ידיעותיי על פרפרים היו מועטות ביותר , הכרתי כמה מיני פרפרים .רבה הייתה הפתעתי
לשמוע שלפרפר טואי המשי ,אין אברי אכילה.הפרפר אינו אוכל משך חיו קצר מאד .כמה
ימים עד שבועיים,פעילותו להעמיד צאצאים לדור הבא. (ומכאן כנראה המושג "להתפרפר")
קליק> http://web.macam.ac.il/~ltami/shira ,
יצאנו להפסקה. עד ההרצאה
הבאה יש לי כרבע שעה זמן ,ידעתי שאם יודע לטליה שאני כאן ועוד לא ניגשתי להגיד
שלום . אני אחטוף מנה הגונה.לכן תכננתי לגשת אליה בזמן ההפסקה. החבריה יושבים על
הדשא ומחליפים חוויות על חיי הפרפרים
בהשפעת ההרצאה. רוח קרירה נושבת מהים. ומלטפת את הפנים. אני קם בדרכי למשרד הראשי להיפגש
עם אחותי. ולכל המאמינים בכוכבים ומזלות כאן הוא המקום .במרחק לא גדול מאתנו מקום ישיבת החבריה על הדשא.על המדרכה
ממול אני רואה מנגד את טליה הולכת , צועדת בחופזה ולא מבחינה בי. אני מחיש צעדי רץ
אליה לפגוש אותה ראשון. ובלי הרבה דיבורים, חיבוקים ונשיקות. זה זמן רב שלא
התראינו.כמה דקות אנו עומדים חבוקים ומדברים (כהרגלנו בקול רם ).אני אומר
"ניפגש בערב" .וטליה מתקנת אותי "איזה ערב אתה ישן אצלי הלילה.
ההפסקה נגמרה . הפסקות תמיד נגמרות מהר. כולם חוזרים לכיתה. יושבים במקומם
המרצה מציג את עצמו, ההרצאה הפעם עוסקת ב תולעי אדמה . תולעים המביאות תועלת ,
ותולעים הגורמות נזק .ומאחורי יושבים שנים, ומתלחשים התולעים לא מעניינים
אותם ,הצלחתי רק לשמוע סופו של לחש
מאחורי האומר "איזה בחורה
יפה".
בסופו של יום הרצאות די מתיש, החבריה החליטו לנסוע לנתניה לבלות. אני
כמובן לא נסעתי לנתניה . פגשתי את
אחותי כפי שנדברנו ונסענו לגבעת- חיים.
ימי העיון נסתיימו כל אחד חזר לביתו לעיסוקיו הרגילים.כשבועיים או
יותר הייתי נתון בהשפעת הקורס
בבדיקה ומעקב אחר מזיקים בגן . ידוע המקרה שחקלאי אחד מהגליל בטיולו בקליפורניה
,ראה עץ פקאן שקליפת האגוז רכה כמו של בוטן . בלי לחשוב הרבה קטף ענף מהעץ. הביאו
אתו כמה אגוזי פקאן רכים, הרכיב
והנביט . הוא לא ידע ולא שמע על
איסור הבאת זרעים או צמחים מארץ
אחרת. עם העלים הוא הביא אתו את כנימת עלה הפקאן הצהובה . בלי כוונה עשה מעשה
שטות. הכנימה התפשטה בארץ וגרמה נזק רב ,(במשך הזמן הכנימה לא הרגישה טוב בתנאי
הארץ והיא כמעט לא מורגשת).חזרתי לעיסוקי הרגילים .
"מישהו" עם פה גדול כנראה קצת משועמם עם כוונה או בלי כוונה כמו
החקלאי הנ"ל, פגש את מאירה אישתי
וסיפר לה : " ראיתי את
מוטקה מתחבק ומתנשק עם בחורה בלונדינית
יפהפייה, בגלוי ! ואפילו קבע אתה פגישה לילית.
הסיפור לא גרם שום נזק, התברר
כרכילות מעשה שטות , מאירה
העלתה חיוך על שפתיה, מיד
הבינה , שפגשתי את טליה אחותי במדרשת- רופין .
באחד הימים אחותי טליה באה
לבקר בגדות , ניגשתי אל אותו פטפטן, ועשיתי לו הכרה עם אחותי .הבן- אדם לא ידע איך להגיב הסמיק מבושה פניו האדימו,הסומק על פניו , ניכר זמן רב...
מוטקה