21.8.07      מעשה ניסים  על קברו של חוני המעגל: סיפור מאת מוטקה ברק

 

בהתאם למסורת מקומות קדושים לעם ישראל, קברו של חוני המעגל נמצא  במורדות הרי נפתלי  בסמוך לעיירה חצור הגלילית.ציון מקום הקבר נקבע לפני דורות .. במקום אתר קטן מטופח  באופן צנוע והמאמינים  באים להתפלל במקום.

 

יצאתי לסיור  ביער בירייה שנטע  ע"י הקק"ל בשנות ה/1960 במבצע ייעור הרי הארץ ,  בליווי דויד רביב שהיה מנהל מחוז  הגליל, אחראי על היעור. אנו אמורים לפגוש את עמרם , בקרית שרה שיצטרף  אלינו לסיור . בשעת אור דמדומים של הזריחה עמרם חיכה לנו  . שלושה בטנדר. ואנו בדרכינו לקבר עוזיאל הקדוש החבוי בין עצי היער.לאחר נסיעה קצרה בדרך עפר, עוצרים, , ליד עץ תאנה ששרד . יום קיץ חם לפנינו ואנו מנצלים את שעות הבוקר הקרירות בטיול רגלי לחלקת ניסיונית של עץ הבוטנה .הידוע בשמו העממי פיסטוק חלבי , את השתילים הביאו מטורקיה  לניסיון אקלום. במגמה להוסיף עץ יער לעצי הארץ ולדחות מעט את עץ האורן. אספנו מעט פיסטוקים להביא למעבדה! לבדיקה למה אין היתפסגות של האגוז.?

 

 וכמות קטנה של פיסטוקים  לפיצוח לקחנו איתנו למשך הסיור. עצי האורן עלו וגדלו ונוצר יער של ממש , דרך עפר נפרצה בין העצים,ושלטי הדרכה מורים את הדרך לקבר עוזיאל  , ומשם לחצור- הגלילית. עצרנו ליד מבנה יפה עם מרפסת גדולה ולידה קופת צדקה, הוא קבר עוזיאל ! המבקשים לחתן או כלה פוקדים את המקום אומרים תפילה ומשאירים "צדקה" ומובטח להם חתונה בהקדם.

 

אני אומר לדוויד "כאן בסביבה צריך להיות מעיין, מים זורמים ,זכור לי מטיולי הקודמים יש לנו זמן בואו נמצא את המעין!"

עמרם לקח איתו תרמיל גב עושה רושם די כבד , נעלנו את הטנדר ויוצאים לחפש את המעין אין חשש ללכת לאיבוד דוויד מכיר כל עץ ביער. העצים נטועים צפוף היער זקוק לדילול,ואנו הולכים בשביל דורבנים למצוא את המעין .אחרי שעה קלה אני מבחין באיילה מקפצת בסבך וזה סימן טוב שיש מים בסביבה.ואכן מפלאי הטבע מים זכים זורמים ויוצרים פלג קטן ואחרי כמה מטרים נעלם  נבלע באדמה.ממשיכים בחיפוש ,חבוי בין סלעים נובע מעין קטן משום מה זכור לי מעין גדול.

קרני שמש בודדות חודרות מבעד צמרות העצים,  רוח קלילה נושבת לא מרגישים את חום השמש. מכריזים על הפסקת אוכל ,עמרם שהביא איתו מכל טוב מעשה ידי אשתו, פורש מפה על העשב ומודיע על מסעדה בשבעה כוכבים.

כטוב ליבנו בכיבוד הנפלא דוויד מביא מים מהמעין , ופותחים בשירת היין !"אם היין עולה ביוקר! נשתה מים עד אור הבוקר ואם היין  עולה בזול נשתה מים למרות הכל!"את הטנדר שהשארנו אי שם ביער מצאנו בקלות , נוסעים בדרך עפר, הדרך מתפתלת ומתארכת פנינו מזרחה אל חצור- הגלילית.

 

 בדרכנו אנו עוצרים ליד פינת פיקניק מטופחת ונקייה להפליא, כנראה מעט אנשים מגיעים לכאן,במקום ספסלים כמה שולחנות קק"ל  פרגולה  בנויה יפה מעצי אקליפטוס ,  פינת אש מסודרת  ,ושלט זיכרון של התורמים. אחרי נסיעה של כחצי שעה  בדרך המתפתלת הגענו לקצה היעור ומרחוק אנו רואים התקהלות של אנשים רבים.יצר הסקרנות גובר, משנים כיוון נסיעה ומגיעים לקברו של חוני המעגל. במקום  מצבה עם כיפה בנויה כחצי כדור,סוכת צל קטנה שיח הבגונוויליה הגדל במקום  מכסה את גג הסוכה.צבע סגול  שולט בכל. מחנים את הטנדר. ומתקרבים לקהל המצטופף  בסוכה.והנה מקבלים אותנו בכוסות יין, ובמקום תכונה  רבה ולשאלתי מה השמחה היום ?  והנה התשובה ששמעתי  מהאחראי המתנדב  לשמירת המקום:"למשפחה בצפת שלא אומר את שמה מחשש "עין- הבישה" נולד בן , אחרי שנתיים הילד לקה בשיתוק,ההורים מכרו את ביתם  ובכסף המעט עשו הכל  כדי לרפא את הילד. טובי הרופאים באנגליה  בדקו את הילד ופסקו ! הילד לא יוכל לשוב וללכת !

 

שמאנים באפריקה רקדו סביבו .שום דבר לא עזר הילד לא זז, שנה קשה מלאת סבל עוברת על ההורים ,בעצת השכנה הלכו לבית כנסת והחליפו לילד את השם ,הילד מתפתח יפה גדל מבין עניין אך לא מסוגל לזוז. ערב אחד מופיע בבית המשפחה איש לבוש בגדים בלויים ,ריח רע נודף מגדיו ומבקש ,ללון לילה .ללא היסוס מציעה האישה לאיש מקלחת ובגדים נקיים. עורכת שולחן מכל טוב. ובגמר הסעודה פונה  האיש לאב הילד  ואומר רואה אני עצב רב בעינך

ספר לי מה מעיק עליך .לאחר כמה דקות של שתיקה מספר האב על ילדם המשותק, והאיש יושב מאזין לדברי האב  ולא אומר מילה .למחרת בבוקר לפני לכתו אומר האיש האורח , תלך היום לכלבו תקנה בקבוק יין מתוק לקידוש ,קח את הילד המשותק לחצור- הגלילית , תיגש  לקבר חוני- המעגל, תעלה את הילד אל ראש הכיפה , מזוג כוסית יין לכל הנמצא במקום . ותגיד בקול רם : "אין אני זז מכאן עד שהילד לא ירד לבד !

 

 אמר לאשתו  "אין מה להפסיד היום אנחנו נוסעים לקברו של חוני המעגל". אמר ועשה ! באו למקום הניח את הילד על גב המצבה , מזג יין לכל הנוכחים ליד הקבר קרא בקול . "אין אני זז מכאן עד שהילד יירד לבד!" והנה לאחר כמה דקות יורד הילד לבדו  והשיתוק נעלם כלא היה.

וכאן כולנו עומדים היום , ומתפללים לגשם לשלום ולימים טובים.

 

                                                                                                            מוטקה

 

 

.