26.10.07 חילוץ פצועים משדה מוקשים (מקרה
שהיה) : מאת מוטקה ברק
שבת בצהרים, רוח חמה נושבת ! חם מאוד בחוץ
.בריכת השחייה שוקקת חיים. הרבה
חברים באו להפיג מעט את החום ולצנן את הגוף מחומו של יום .שני ילדים משחקים שש בש בסוכת המציל ,
במים כמה שחיינים מודדים בשחייה את אורך הברכה הלוך ושוב. הרדיו משמיע שירי מצעד
הפזמונים. כל כסאות נוח תפוסים , שלוות אלוהים בבריכה .לפתע נשמע קול רעש פיצוץ
אדיר מחריש אוזניים, מכיוון גשר בנות- יעקוב הבום מפר. את השקט והשלווה.
הפרשנים נכנסים לפעולה מה זה יכול להיות ?! בום על קולי אולי צמיג התפוצץ.
הימים הם אחרי מלחמת ששת- הימים שאך נסתיימה . הגבול עם סוריה נמצא אי שם הרחק מאתנו. עוברות כמה דקות, השקט
והשלווה שבים לבריכה.
אבל לא להרבה זמן , בחור צעיר בא בריצה מגיע לברכה עייף, נושם ונושף ,
בקושי עומד על הרגליים . משמיע כל מיני מילים , בקושי אפשר להבין אותו , חבר שלי
עלה על מוקש שם בשדה על הגבעה. ..
עוברות דקות ספורות
והידיעה מגיעה אל ידידה "האחות". היחידה בקיבוץ שמבינה ברפואה . ובלי לחשוב הרבה מגיעה למרפאה ,לוקחת תיק "עזרה- ראשונה" שיש בו הכל. (מוכן עוד מימי הכוננות
הממושכים שהסורים היו בשכנות)
ובינתיים ויקטור השיג ג'יפ . ידידה והבחור המבולבל עולים לגי'פ ויוצאים
לשטח. ידידה נזכרת , שאין לה מים !אולי נחזור ...אבל פוסלת מיד את הרעיון חבל על
כל רגע , ויקטור מוצא ג'ריקן מים בג'פ ,
הבחור שותה קצת מים שוטף את הפנים . נרגע
מעט ואפשרי כעת לקבל פרטים ממנו מה קרה והיכן
עלה החבר שלו על המוקש.
הידיעה עושה" כנפיים" סא'ל חזי נמצא בגדות
בהפסקת שבת אצל המשפחה, מיד נרתם לחילוץ
אזרחים שנמצאים בתוך שדה מוקשים פעיל . יוצר קשר עם החטיבה ! קבוצת
חיילים מגיעה לקצה השני של השדה וממתינה.
לפי תאוריו של הבחור ,בנסיעה מואצת מגיעם
ליד הגדר , למקום בו עברו השניים כדי לקצר
הדרך למפל דבורה,
יורדים מהגי'פ,
ידידה במכנסי ספורט קצרים וסנדלים , וכן ויקטור
בלבוש קצר מבריכת השחייה. נכנסים לשדה
ומדלגים על סלעי הבזלת , מלאי
תקווה שעל הסלעים אין מונחים מוקשים.
ונאבקים בקוצים הדוקרניים . מגיעים למקום בו נפגע הבחור אבל לא נמצא ! קוראים בקול
ומקשיבים ! במרחק לא רב בתוך סדרייה שוכב הפצוע וגונח
חלושות . הוא הועף באוויר ומהדף הפיצוץ
ניזרק אל תוך ענפי הסדרייה . בכל זאת די מעודד יש סימן חיים.
בעמל רב ותושייה רבה, ידידה וויקטור שלפו את הפצוע
מתוך ענפי הסדרייה הקוצניים למקום בו
ניתן לטפל . המצב בכלל לא טוב הבן
-אדם איבד כבר הרבה דם . ידידה נכנסת
לפעולה מהירה , הכל בדייקנות ולפי כל הכללים . ובהקפדה
יתרה לא לרדת מהסלע אליו הובא הפצוע. די
מפחיד הכל מסביב מוקשים. מיד עשתה לו חוסם עורקים כדי לעצור את שטף הדם מהרגל
שנקטעה וכן חיבור לאינפוזיה לשמירת הנוזלים בגוף. חבישת כל הפצעים האחרים המדממים .החום והשמש
כלא היו , צריך להוציא את הפצוע מכאן ובהקדם.
עם הרבה מזל וקצת שכל נוצר קשר בין החיילים שהגיעו מצוידים במשטחי דריכה
מיוחדים לכניסה לשדה המוקשים, המשטחים נפרשו ויצרו שביל ביטחון ליציאה מהשדה.הבחור
הצעיר ,גדול וכבד נישא על כתפיו של ויקטור .
חולץ משדה המוקשים חי, רק בלי כף
רגל המחלצים יצאו ללא פגע עייפים מאד , כל מנוחת הצהרים
"הלכה" . הטייל הפצוע הובא לבית החולים שם קיבל טיפול
משלים .
למחרת בעיתון נכתבו מספר שורות : צעיר חולץ משדה מוקשים .
נ.ב עברו ימים, עברו חודשים ושנים, מהבחור הנ"ל ידידה לא קיבלה ולא
שמעה מילה!
מוטקה ברק