18.3.07 אדרת- הפלאים

שמעתי וסיפרתי לפי אגדת עם קווקזית- מוטקה ברק

רוח סערה נושבת   וקר.. השלג הרב שירד בלילה כיסה את הערבה המשתרעת למרחקים אין סוף.המעטה הלבן של השלג  נותן כסות לבנה ונקייה  . 

 מרחוק נראה רוכב על סוס, הוא מתקדם לאט  ומשאיר עקבותיו בשלג . מדי פעם יורד לבדוק מלכודת שטמן לפני כמה ימים.אולי יהיה לו המזל ואיזה זאב רעב ילכד ופרוות הזאב  תשפר במעט את מצבו.  מראהו העלוב של האיש הצייד   מעורר רחמים . הוא  לבוש בגדים  קרועים ובלויים  ומעיל קרוע  וכולו  חורים מכסה  את   גופו הכחוש. והסוס, צער בעלי- חיים, איך הוא נראה , כחוש  ורזה כנראה ימים רבים ניזון מקש בלבד. הצייד, העונה  על השם עזריני מסיים את בדיקת המלכודת  שנותרה ריקה, עולה על סוסו העלוב וממשיך דרכו למלכודת הבאה, אולי ישתנה מזלו . והנה לפתע הוא שומע צלצול פעמון. מרים את ראשו מהמלכודת הריקה ורואה במרחק לא רב  סוס אביר מקושט  בסרטים נוצצים ועליו יושב בגאווה איש גדול ,לבוש בבגדים יפים ואדרת פרווה רכוסה  היטב  ומטפחת צבעונית לראשונפוצה שמועה בכפר, ששודד דרכים נודע בשם אבו- חס מסתובב בערבות השלג ,  וסיפורים העושים צמרמורת על מעשיו ואכזריותו הרבה , ורחמים לא יודע מהם. זהו יומו האחרון לכל מי שנקרה בדרכו. אבל היו רבים שאמרו שאין איש כזה ואלו סתם דיבורים.אין כל חשש להניח מלכודות בערבה.הנה ממש לפניו, לפי כל התיאורים  ששמע  מתקרב הסוס ורוכבו,זה  כנראה השודד אבו-חס  ניצב לפניו.

קפא רגע במקומו, התעשת מיד , עלה בחופזה על סוסו העלוב,  התיישר בגאווה ... למרות הקור העז החודר לעצמות , פתח את הכפתורים היחידים שנותרו במעילו הבלוי ,פרש את ידיו לצדדים  ומברך לשלום , כמו מכיר את האיש מימים ימימה . הרוח שורקת הקור חודר לעצמותיו של עזריני, כשגופו חשוף לרוח אך הוא מקרב את סוסו העלוב לראות אם אכן זה מראה תעתועים. אבל לא! זה באמת בן- אדם על סוס אציל, ובהיותם קרובים קורא  אבו- חס השודד:  "רואה אני שהקור והרוח לא משפיעים עליך, ואני במעילי ולבושי המיוחד רועד וקופא מקור!"שיניו של עזריני נוקשות מפחד, הוא עוזר אומץ ואומר  "אצלך הרוח נושבת נכנסת תחת מעילך החם ולא יכולה לצאת, לכן קר לך! אצלי הרוח נכנסת ויוצאת מהחורים שבמעילי, לכן לא קר לי." יצר החמדנות משתלט על מוחו של אבו-חס והוא אומר  " בא נחליף את מעילינו,  רוצה אני להתחמם מעט  לרגע זה חיכה עזריני כל הזמן, מתי ייפול החמסן בפח הקנאה .יורדים השנים מהסוסים  ומחליפים ביניהם את המעלים, ובעוד מסתבך "אבו-חס השודד בלבישת המעיל הקרוע שכולו חורים. מזנק הצייד עזריני  ועולה על הסוס  האציל והיפה של אבו- חס  פותח בדהרה ונעלם בסערה במרחבי השלג  הלבנים .

למחרת ביום השוק, אחרי סערת השלגים  מופיע עזריני עם כמה פרוות , אולי יצליח למכור פרווה  למחייתו . מספר  לאנשים על פגישתו עם השודד האכזר אבו חס  ואיש לא מאמין לו .