7.2.07    הזורעים בדמעה –ברינה ייקצרו.     סיפור מאת מוטקה ברק

 

 

הפלחה הייתה הענף העיקרי בגידולי השדה . מיני הגידולים  שהיו בעיקר   חיטה, שעורה ,בקייה שמועד זריעתם  בחורף.   וסורגום  חריע חומס כגידולי קיץ .כולם נתונים להשקייה  בחסדי שמים  . שיחת היום בין הפלחים עובדי השדה הייתה ,   האם ירדו גשמים? ומתי ירד הגשם הגדול, הם יקבעו את   התחלת הזריעה. וכן מה לגדל?

באחד הכפרים בגליל היה פלח ערבי זקן , שהיו באים אליו להתייעצות  מתי לזרוע השנה  לפני הגשם הראשון ? או לחכות לרדת הגשמים.  האם תהייה עצירת גשמים , או תהיה שנה גשומה  ?

 בחודש אוגוסט הוא היה שם חמש ערמות מלח על הגג  ולפי זרימת המים מערמות המלח ידע להגיד מתי ירדו הגשמים ,בדרך כלל זה הצליח  . בעיקר המתנות שקיבל עבור ההתייעצות.

סוגי הגידול נחלקו לשתי עונות עיקריות ,גידולי חורף וגידולי קיץ.  והתאמת הגידול לסוג הקרקע . חשיבות רבה ניתנה למחזור זרעים . לא לזרוע  שנה אחרי שנה את אותו גידול באותו  השטח.

זריעת החיטה היה מבצע גדול.שטחים נרחבים ומעט כלים.צריך  לגמור את החריש בזמן, לפני רדת הגשמים ולהכין מצע זרעים טוב, לפורר את הרגבים  הגדולים ולהחליק את השטח,  כדי להבטיח נביטה אחידה. הטרקטור  השליט בשטח היה ה-D4 נוסע על שרשראות .והכוונת הנסיעה ע"י שתי ידיות,וכדי לבצע סיבוב ,היו נעזרים בעצירת אחת השרשראות, תאום עבודת רגלים ועבודת ידים יחד,דרש מהימנות רבה .

בני דודינו השכנים חרשו עם שוורים רתומים למחרשת עץ ,חריש שטחי. שוורים ממושמעים הולכים בתלם ללא בעיות .  אצלנו כבר הייתה מחרשת פלדה  מעמיקה יותר באדמה . שמירה על קו ישר בחריש היה דורש מומחיות רבה . נעשה בדרך כלל ע"י טרקטוריסט מיומן לפתיחת" ארגזים" הטרקטוריסט מסתכל על נקודה מרחוק  באופק ונוסע לקראתה עד קצה השטח. כך מקבל תלם ישר  וכשמגיע לקצה החלקה צריך להרים את להב המחרשה  ונסיעה קצרה מחוץ לחלקה מאפשרת סיבוב וכניסה לתלם לכיוון הנגדי. הרמת להבי המחרשה נעשתה ע"י משיכה בחבל שהיה מאחורי המושב,משיכה בחבל להרמה ומשיכה בחבל להורדת המחרשה לתלם הבא ,(במחרשה החדשה היום ע"י לחיצת כפתור המחרשה מתרוממת והופכת כיוון )

במרוץ נגד הזמן היו חורשים שלוש משמרות ,הטרקטור חורש כל הזמן והחורשים המפעילים מתחלפים .בוקר אחד בזמן החלפת משמרות ,אומר חורש משמרת הלילה למחליפו תראה יש בעיה קטנה "החריש בתלם הלך נהדר אבל בסיבובים היה קצת קשה הטרקטור התאמץ" "תבדוק מה קורה!  מתברר שהמחרשה הייתה  למעלה  מחוץ לתלם ובאדמה  בזמן הסיבוב. הוא חרש את הסיבובים...

היו ימים של " מתח" בגבול,  נפוצו שמועות  על רצון הסורים לחטוף אזרח.  עובדי השדה הקפידו לצאת לעבודה עם נשק.  והנה קרה  שלאחד הזורעים שעמד על המזרעה מאחור נפל האקדח שהיה בחגורה  ונטמן יחד עם הזרעים באדמה. הוא  היה אחראי שאכן הזרעים יורדים והזריעה מתבצעת באופן סדיר .(היה גם מקרה שהמזרעה עברה בשטח ללא זרעים. ונשאר תלם לא זרוע)

נפל האקדח שהיה בחגורה ונטמן יחד עם הזרעים באדמה. ולא נודע כי בה אל קירבה.

חיפשו חיפשו את האקדח שהיה טעון לפי דיברי הזורע ולא מצאו !  האקדח נטמן ונזרע בשטח המיועד לחציר, התכסה ברגבי העפר ומצא מקומו בין הזרעים. גשמים ירדו הזרעים נבטו הגשמים  היטיבו עם הגידול שעלה וצמח והבטיח יבול טוב.  ומקרה האקדח  שאבד בזמן הזריעה נשכח...

עת הקציר היגיע . הכלים עולים בשרשרת על השטח, בזה אחר זה. ראשונה המקצרה אחרי כמה ימים שהירק מתייבש קצת  עובר המגוב ומגובב את הירק שנקצר לתלמים ארוכים ,ואחרי כולם עולה המכבש וכובש חבילות חציר ,שייאסף ויובא למתבן  מאכל לבני בקר.

    

חבילות החציר שהיו פזורות בשטח נאספו   ואוכסנו במתבן חדש . ובבוא היום

יוגש החציר לפרות כתוספת ירק  מזון טעים ומבטיח  יצור חלב בשפע..

באותה שנה הייתה הפגזה כבדה ע"י הסורים  ומתבן הקש עלה באש. ובער כמה ימים , מתבן החציר נשאר שלם ללא פגע.

עודפי החציר נמכרו,  נשאר חציר לצריכה ביתית. האבסת הפרות בחציר התנהלה כרגיל יום יום הרפתן מביא מהמתבן כמה חבילות  הפרות נהנות מירק משומר וריחני,האבוס נשאר נקי עד למנה הבאה.. 

בוקר אחד בבוא הרפתן לנקות האבוס משאריות ולהכינו למנה הבאה  . הוא מבחין בחפץ מוזר המונח באבוס,לא יחס למראה חשיבות וממשיך בניקוי האבוס ובהתקרבו,לתדהמתו רואה אקדח מונח לפניו .

האקדח שנפל ונזרע ... נאסף ונכבש , נארז בחבילת חציר ונמצא תקין באבוס לאחר גלגולים ותלאות רבות .

הזורעים בדמעה ברינה יקצרו.

                                                                                                             מוטקה