7.4.07
שומר לילה וחיה יפה.
סיפור מאת מוטקה ברק.
היה לילה בהיר ירח מלא מאיר את השמים כמעט ולא רואים
כוכבים . ראשוני משכמי קום כבר
ישנים שנת לילה עמוקה , רכז הביטחון ביקש להשאיר אור במרפסות
בכניסה לבתים. תאורת חצר עדיין לא קימת , שומר הלילה מקבל מרכז הכותנה תוכנית
פתיחה וסגירת "קווים"
שהוכנו מבעוד יום להשקיית לילה. השקיית לילה ע"י ממטרות הרבה יותר
יעילה מאשר ביום . ללא רוח ובלי
התאיידות . ועוד הוראות להתנעת
הג'פ ואיך להגיע לכל
"שיבר" בשטח.והכי חשוב
צרור מפתחות שלא "ילך"
לאבוד.
שני שומרים , ושומרת לילה מופקדים על כל הישנים בקיבוץ.שלא ישעמם לשומרים
בלילה ארוך, היה נהוג לבקש מהשומרים כל מיני עבודות קטנות להביא 3 ליטר חלב מהרפת לבית תינוקות , להכנת דייסה לתינוקות. לקחת את הכביסה המלוכלכת שהשומרת הכינה למכבסה. להדליק את "הבוילר" שיהיה לרפתנים מים חמים למקלחת בגמר
החליבה. לחלק חציר ברפת , לעזור להעמיס חלב , ועד רשימה ארוכה
להעיר,(מי שהיה צריך לקום לעבודה
בשעה מוקדמת לפני השעה חמש
היה נרשם, נוהג ישן מהתקופה שלא היו שעונים מעוררים והשומר היה דופק בדלת בוקר
טוב) ועוד עבודות שונת ומזדמנות.
השומרים מחלקים ביניהם את כל מטלות הלילה, והירח שט בשמים ומפיץ את אורו .שומר אחד ירד לשדה לפתוח קווים....עבודה רבה לפניו אולי שעה אולי יותר.רפי סקודרו
היה השומר "השבועי" הגיע לגדות מקיבוץ בית השיטה .נולד וגדל
בסקוטלנד הרחוקה ועלה לארץ כחלוץ. השתלב בחברה למד מהר מאד עברית ,ועבד בכל
הענפים. זואולוגיה כנראה הוא לא למד או שנעדר מהשעורים. חליבת לילה בדיר
נמשכת ונמשכת ורפי בא לבקר את
החולבים, ישב על שק צמר שנשאר אחרי הגז
ומסתכל ונהנה מרגע של מנוחה .עטיני הכבשים שופעות חלב צליף אחר צליף והדלי
מלא ,אני קם להעביר את החלב לכד
מדלי החליבה המוחזק בין הרגלים. לנקות המסננת ולהחליף את הבד , המשמש ביקורת נוספת
לניקיון החלב. מעיף מבט לעבר השומר
המנמנם ,הכל נראה שקט ורגוע. החליבה נמשכת... הכד הרביעי כמעט מלא ,השרירים קצת מתוחים הידיים עייפות, צריך לתת מנוחה קלה לאצבעות. לפתע אני שומע את קולו של רפי
קורא לי : "מוטקה בא הנה תראה
איזה חיה יפה ! " שנים אני
עובד בדיר ולא ראיתי חיות מלבד
כלבים תרנגולות ועכברים. מפסיק החליבה קם באי חשק , לראות את "
החיה" שרפי רואה, לנגד עיני
תמונה מדהימה צמרמורת אחזה בי. לאט לאט מתקרב לרפי ובעדינות רבה אני אומר
לו" שב בשקט על תזוז על תעשה תנועה תכף אחזור ! בדילוגים
קלים למרות העייפות הרבה מגיע למחסן
הכלים ,תופס את הכלי הראשון
המונח ליד הקיר ,היה זה קלשון המשמש בדרך כלל להעמסת קש או חציר. ובמהירות חוזר אל
רפי שנשאר לשבת ולא זז . עכשיו אני
פונה אליו באנגלית בשפה שהוא מבין יותר טוב מעברית אומר לו בשיא השלווה
שיכולתי." תרים את היד מהחיה שאתה מלטף ובעדינות זוז הצידה ". רפי סקודרו
עדיין לא מבין מה קורה לי ומה כל ההתרגשות ,אני מרים את הקלשון ובמכה אחת
נועץ אותו בנחש צפע בוגר שמצא מקום טוב ונעים ליד שק הצמר, כנראה נחש הצפע סיים זה
עתה ארוחת לילה דשנה של עכברים
ואפרוחים שהיו בדיר. היה שקט ורגוע. שיני הקלשון ננעצו עמוק בנחש והוא לא זז יותר.
ומה שנותר לסלקו מהמקום ולהיזהר מנחשים ואפילו אם הם יפים. שמירת הלילה הסתימה
בטוב, השומרים הלכו לישון אחרי לילה ארוך ומלא הרפתקאות
על כך כתב הנביא ישעיהו :
פרק ה'
פסוקים ו' ז' ח'
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ
ועגל עם כפיר ומריא יחדיו
ונער קטון נוהג בם
ופרה ודב תרעינה
יחדו ירבצו ילדיהן
ואריה כבקר יאכל תבן
ושעשע יונק על חור פתן
ועל מאורת צפעוני
גמול ידו הדה
פרוש:
כשהזאב יהיה שבע מאכילת כבשים , והנמר יישבע מאכילת גדיים ,כולם יחד יחיו בחברותה...
עגל וכפיר אריות וג'מוס יהיו יחד ,הפרה לא תחשוש מפני
הדב ,
והאריה ירבוץ בקש ליד הפרה. ותינוק יכניס ידו לחור של
הנחש, וישתעשע עם הצפע. אבל ! :
כאן צריך לזכור ולדעת ! כשהזאב יהיה שוב רעב , וכן
הנמר והנחש.
(עולם כמנהגו נוהג ). לא ישתנו סדרי הטבע, האריה יטרוף
, הנמר יצוד, והזאב יאכל.
והנחש יכיש....
מוטקה