ח י נ ו ך מ י ו ח ד סיפור מאת יעקב משולם. 17.11.06
השנה
1945. כתה ז', בי"ס ב', קריית-חיים.
מתחילות
להגיע ידיעות על השואה באירופה. האנגלים השולטים בארץ ממשיכים במדיניות
הספר
הלבן, אלף סרטיפיקטים בחודש ואיסור על התיישבות באזורים שונים בארץ.
הרגשות
הפטריוטיים גואים. ה"הגנה" פועלת בכל עוזה,נגמרת מדיניות- החסד שהעניקה
לאנגליה
והנוער והילדים נמצאים בהלך רוח פטריוטי.
בי"ס ב' נבנה בתחילת רחוב ג'.
מצפון לביה"ס היתה הקריה ומזרחה לו
נמצא קומפלקס הצבא והמשטרה הבריטיים,
מחנה צבא עצום, שהשתרע עד לתחנת המשטרה שליד כביש חיפה-עכו.
ממפקדת
הצבא והמשטרה הונחו קווי טלפון- שדה לאורך הכביש, עד לחוות-הדלק
ב
I.P.C- ועד לשפת-
הים, מטעמי שמירה על הביטחון, מאז שה"הגנה" ניסתה
להוריד
מספר מעפילים במפרץ- חיפה מאוניות שנתפסו ע"י האנגלים.
כמו
כן נתפס על ידיהם מגדל המים ברחוב ד' והוצבה שם עמדת- תצפית עם מקלע- ברן,
במטרה
להשגיח על הנעשה לאורך הגדר שבין הקריה והמחנה וכן על בי"ס ב',בו היינו
אנו,
תלמידי- ביה"ס, שקועים עמוק עמוק
בהלכי הרוח וברגשות הפטריוטיים.
דברנו
בינינו על הצורך לנקוט עמדה בנוגע לקשר הבריטי.אחדים מאתנו סחבו פליירים
מאבא ובבואנו לביה"ס, או בכל הזדמנות , היינו מנתקים את קווי- הטלפון ומאחר שלא
הבנו
הרבה, חתכנו בכל כמה מטרים. כאשר
נותק הקשר אצל האנגלים,הם שלחו חוליות,
למצוא
את התקלה והערנות על מגדל- המים הוגברה. מאחר שאנו היינו חותכים והם היו
מחברים,
העניין
נמשך, עד שהם גילו את מעשינו. נשלח משוריין לתפוש אותנו ואנו ברחנו אל ביה"ס.
המשוריין
הגיע לשער ושם נעצר. בצריח עמד קצין בריטי סמוק- פנים, על ראשו
ברט
שחור על אוזניו אוזניות ובידו מגפון ודרש לראות את מנהל ביה"ס.
צבי
עין-צור יצא מחדר-המורים וניגש
אליו. הקצין צעק עליו ודרש שנפסיק את מעשינו.
מאחר
והיינו רחוקים, לא שמענו את דבריהם. ראינו את המנהל, צבי עין-צור, חוזר ואת
האנגלים
מסתלקים ונוסעים משם.
כנראה,
ידעו כולם מי עוסק בחבלות. צבי ניגש ישר לכתתנו, פנה אלינו ואמר:
"האנגלים
כועסים מאד. הם איימו שאם לא תפסיקו את הסבוטז', הם יסגרו את ביה"ס."
לאחר
הפסקה קצרה, הוסיף ואמר: "המשיכו, בחורים, אל תפסיקו".
באותו רגע נראה בעינינו מנהלנו, צבי עין-צור, ענק והערצתנו אותו גברה ביותר.
יעקב
משולם, כרמיאל.