7.11.07 זכרון "פוליטי" קטן : מאת גדעון שדמי.
ממזרח לבית העם, היה אמפיתאטרון , פתוח. במקום התקיימו ארועים
שונים.
באחד הימים, לפני קום מדינתנו, התקימו בחירות.
איני זוכר למה היו הבחירות ההן. אולי לועד הלאומי.
האמפיתאטרון מלא מפה לפה,
בתושבי הקריה ולא מעט צעירים. על הבמה עמד קובה ריפתין,
חבר קיבוץ עין שמר, "שמאלני" ידוע, שמוצניק בדם. תוך כדי דבריו, נשמעה קריאת ביניים מהקהל:"מי
מביא עולים!".
ריפתין פתח משפט: :אנשי ה"שומר
הצעיר".............", שסופו כבא לא נשמע. רבים בקהל קפצו על רגליהם
בצעקות רמות. ואז ראיתי את המורה ישראל
דיין, קופץ גם הוא בצעקות. הייתי המום.
פתאום הוא ירד בעיני פלאים. לא בגלל מה שאמר, הרי לא יכולתי לשמוע, אלא
בגלל ההתנהגות. מורה יורד לרמת הרחוב. שנים לא השתחררתי מהמראה.
אני יכול גם לומר , לזכותו של
המורה ישראל דיין.
אחרי מלחמת השחרור, מלחמה בה נפלו רבים מבני הקריה, ובהם חברים מהקן, החל
להתקיים, מדי שנה,
בקן "השומר הצעיר"
בקריה, ערב זיכרון לחברי הקן שנפלו במלחמות. ישראל המורה, הראה שאר רוח והשתתף בכל
האזכרות, עד יום מותו. נפגש עם כולנו
בשמחה והתעניינות.
"סלחתי לו" יהי זכרו
ברוך.
גדעון.