דף מס.2   :   לתוספות  מאוגוסט 2010                   חזרה לדף מס.1 

מילון פולקלורי לביטויים קרייתים  : 

מאת נילי דיסקין    (בתחתית הדף נספחים ותוספות למדור)

וגם נספח חדש: שירי שטות שהושרו אז בפי הקרייתים בזמן ריקודי ההורה ובפעולות. (הנספח יופיע בסוף הגיליון)

שירים נוספים יתקבלו בברכה.  

                             בעריכה ובעדכון של רות קדרי (בנדלה)

הקדמה :  בילדותנו, רק כשנפגשנו עם חברה צעירים ממקומות אחרים בארץ, הבינונו שאנחנו, בגלל היותנו מעט מבודדים גיאוגרפית ממקומות אחרים, פיתחנו חלקי שפה משלנו שאינם זהים למקומות אחרים בארץ.חלק מן המילים הן קרייתיות במקורן ומילים אחרות הושאלו משל אחרים . חשבתי שזה עוד חלק שיפה לתעד אותו. אני מתחילה, לפי סדר אלפא - ביתי, וכמו בשחזור הרחובות לפי מספרים - מקווה שאחרים יכניסו מילים לפי הסדר ל "מילון/לקסיקון" הנוסטלגי הזה, ויעבו אותו..   מקווה שהיוזמה שלי   "תתפוש" ותהיה לנו עוד פינה נחמדה. בי. נילי. 

 

הלקסיקון ישכון במדור "שורשים" ולכל תוספת יהיה קישור מ"מה חדש באתר"  .

היוזמה והפתיח הם של נילי, אך כבר הצטרפו חברים נוספים הכל כבר בלקסיקון שלמטה  . גייזי.

 

זו רק ההתחלה  הקרייתים באשר הם מוזמנים להשתתף ולהוסיף צרופים ומילים.

 

תודה לבנדלה שעורכת ומעדכנת את הדף. אפשר לשלוח ערכים ללקסיכון ישירות אליה :   [email protected]

 

 

 

מבוא מאת ראובן פורת:

שפה זו של הקרייתים, התפתחה במרכזים סגורים,והיא מיוחדת לבני דור העמלים : קרית חיים, שכונת בורכוכוב, תל אביב, ירושלים  ואצל בני המושבות:  מלאבס, ראשון ,זיכרון וראש פינה. ההשפעות היו רבות: המילים ברובם נגזרות  משפות שונות כגון רוסית , פולנית, יידיש . גרמנית וערבית. את המטקה (אמא), קבלנו מהרוסים, את ערבוב זכר ונקבה קבלנו מהיקים "לאן אתה הולכת" שאחר כך הפך ל"עשר שקל"  .או "אַח וָאס!, שיינקין מיט קבאס"  או "ואסט מאכט מזל". אצל בני האיכרים  נולדה המילה ,שטוזה" - מכה איומה בצינור ארוך .שנבעה מהרס השטוצרים  ע"י בני המושבה שנהגו בטרקטור והרסו בסיבוב עם הטרקטור את השטוצר (ברז השקיה בולט מפני הקרקע). הגדיל שייקה אופיר לתאר את ההווי הזה במערכון שלו על "בובעה". בראש- פינה כתבה את שירי הרחוב: דרורה חבקין' שהעלתה גם את הקללות והברכות בשירת הסלנג.

הוורסיות השונות כגון: "סיחים" ו"שפיצים", נתגלו בפגישות של מחנות העבודה של תנועות הנוער בו נפגשו קבוצות שונות שאחר כך הפכו לגרעיני התיישבות . כור היתוך וערבוב למילות המוזרות שנוספו לעברית היו הפלי"ם והפלמ"ח  ואחר כך בבסיסי הנח"ל . כור היתוך  נוסף היה בבתי הספר החקלאים כמו כדורי או מקווה ישראל, ששם היה ריכוז של נוער מבני דור העמלים  ובני המושבות.

יש לזכור, שרדיו לא היה  ( ברחוב ה' הדרומי עד שנת 1945 היו בסך הכל שני מכשירי רדיו) אחד אצל משפחת מרמור' והשני אצל משפחת טריפון. וכמובן שלא הייתה טלוויזיה. את רוב הזמן החופשי בילינו ברחוב. במשחקי הרחוב האלה, נולדה שפת הרחוב , עליה אנו מתענגים לזכר הימים ההם .

 

מעודכן ל- 7.11.2010

א'

"אָמָה" : הנוזל הכי מקובל לשטיפת כלים בשנים ההם. היה לו גם זמריר פרסומת: כל אישה בוחרת אמה, כל אישה יודעת למה. על התג המודבק הייתה מצוירת נערת פלייבוי עם סינור.

"ארון אוויר"  :  למעשה מזווה, שתכננו ובנו המהנדסים יוצאי אירופה בבתי קרית חיים הישנה . בכל בית היה ארון אויר, שלא יכול לשמש לאיחסון מזון רך ורטוב, בגלל החום של ארץ ישראל, ששונה לגמרי מהקור באירופה. הוא היה ממוקם במטבח, והיה לו תריס יציאה לאוויר. היו מאחסנים בו "קשות" – קיטניות  ודומיהן . בחורף - את פרות ההדר, ובקיץ לאחר קטיף תפוחי העץ, את יבול  התפוחים שהבשילו שלא ירקבו על העץ .

"אַהְבַּל"  : טיפש.  (מערבית)

ב'

 "בַּאֲבּוּ אֲבּוּהָה"  : ועוד איך! (מערבית: באבי אביו)

 

ל'

"לִיפָא"  : חבילת חוטים שדומים לסיבי עץ דקיקים, מסובבים סביב עצמם, בצבע חול ים בהיר מאד. השתמשו בו לניקוי כלי אוכל. הליפא האמיתית היא צמח שהפרי שלו הוא סיבים מסולסלים שבתוכם מונחים הזרעים. גם בו השתמשו לניקוי הגוף בעיקר. אבל היות והוא טבעי, הוא היה יקר, ויצרו לו חיקוי לצורך שטיפת כלים. השם "ליפא" למוצר הסינתטי בא בגלל החיקוי (הלא כל כך מוצלח) של הפרי של צמח הליפא. לניקוי הכלים זה היה מספיק טוב.



מ'

" מכשיפלה רעה, תחתונים וגופיה"  : נילי דיסקין כותבת: נזכרתי במשפט גנאי שהיינו צועקים למישהי מרשעת . קצת פרימיטיבי , אבל אם מתעדים –

 

נ'

 

"נַנָס"  : ברזילית לניקוי סירים וכלים עם לכלוך קשה. השם ברזילית לא היה נפוץ, וכולם השתמשו בשם "ננס", שהיה שם המותג.

 

ס'

 

"סבון כביסה"  : גוש מרובע בגודל בערך 10X10X10 ס"מ, בצבע חום או צבע שמנת, בעל ריח חריף, שהיו משתמשים בו לכביסה. היו משפשפים את הסבון על הכביסה שהייתה מונחת על קרש הכביסה, ומכבסים.

 

פ'

"פְלִיט"  : מיכל בצורת גליל, שבתוכו יש תמיסת רעל נגד חרקים ומורכבת עליו משאבה ששואבת את הנוזל וגורמת ליציאת תרסיס. כמו ספריי – אבל מופעל ידנית: את המשאבה הפעילו על ידי פימפום בידית.

 

"פתיתי סבון" : לכביסה השתמשו בסבון פשוט שכתתו אותו לפתיתים. את הפתיתים היו מכניסים למי הכביסה שבדוד (מכונות כביסה לא היו אז) ומרתיחים את המים עם הכביסה. אחר כך היו מוציאים את הכביסה ומשפשפים אותה על קרש כביסה.

 

ר'

רוֹקֵחַ"  : צמר פלדה לניקוי. האם מישהו יודע מנין בא השם הזה, ומה מקורו? אולי זה גם כן שם של מותג ספציפי, שהפך להיות שם המוצר."

 

שירי שטות

שיר שהיינו שרים בשעורי החקלאות. המורה מרדכי תנא היה גבוה ורזה ולכן קראנו לו "ארוך" במלעיל.

היות ועבדנו תחת פיקוחו, היינו שרים:

                                                                                       עבדים היינו לארוך בגינה...

 

 

 

 

 לפי המנגינה של ההגדה.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

נילי דיסקין מתקנת

השיר היפני של משה ברק, לוקה קצת בשיכחה. הזיווגים הם : " התחתן יאק עם ציפה, יאק צידראק עם ציפה דריפה, ויאק צידראק צידראק צידרוני, עם ציפה דריפה ימפימפוני...

 ובנדלה משלימה:

השיר במלואו: (כפי שאני זוכרת אותו. אגב , הוא לא הושר, אלא זה היה דיקלום)

היה היו שלושה יפנים:

יאק, יאק צידראק, יאק צידראק צידראק צידרוני...

היה היו שלוש יפניות:

ציפה, ציפה דריפה, ציפה דריפה ימפמפוני...

הם נישאו:

יאק לציפה, יאק צידראק לציפה דריפה, יאק צידראק צידראק צידרוני, - לציפה דריפה ימפמפוני.

נולדו להם בנים:

ליאק וציפה – שח.

ליאק צידראק וציפה דריפה – שח שחמט.

ליאק צידראק צידראק צידרוני וציפה דריפה ימפמפוני – שח שחמט שחמוני.

התדעו כמוני?

הכוונה הייתה לקרוא את כל השמות האלה הכי מהר שאפשר, בלי להסתבך בלשון.