אימא שלי: יוה.
מאת יוסי חסין
יש לי כיף גדול לכתוב על אימא שלי
האחות יוה חסין, לא רק מפני שהיא אימא שלי אלא כי היא
באמת הייתה דמות מוכרת ואהובה בקריה, ( ומי שלא זוכר או מי שלא מסכים....
שיקום!!!) בייחוד כשהקריה הייתה שכונת
פועלים קטנה עם כ 5000 נפש כשכל אחד הכיר כל אחד, דאג לכל אחד וידע להעריך כל אחד!
ההורים שלנו הגיעו לקריה בראשית 1936, בין
יתר הבתים הראשונים שבנו בקריה הייתה המרפאה בכביש ראשי פינת רחוב ד' מול הדואר
(או בעצם הדואר היה מול המרפאה.) הייתה גם האחות הראשית ...אימא יוה הייתה הרבה מעבר
לאחות קופת חולים, היא הייתה אחות במובןהרחב
של המילה , אחות תרתי משמע ,יש לי אלף ואחד סיפורים על התקופה
הראשונה של הקריה וכן לאורך השנים, שקשורים במרפאה ההיא שהם הם
"אבני יסוד" שעליהם התחנכנו וגדלנו בקריה. חומר מעניין לכשעצמו
כאשר יבואו ללמוד על התקופה ההיא ועל האנשים האלה שבלי שום חשבון אישי עשו את שעשו
למען הכלל. אני רוצה לספר שני סיפורים מייצגים שיעשו הכרה עם יוה
האחות תרתי משמע אחות במלוא מובנה של המלה
.
(על הסיפורים, איך בלי ציוד ומעט מאד
תרופות הייתה מטפלת עם כל האהבה שבלב בזקנים, מבוגרים, ובמיוחד בילדים שזוכרים אותה
לטובה, על כל אלה יספרו אחרים).
סיפור
ראשון
הימים ימי
תום מלחמת העצמאות, מבני הקריה וחבריה נפלו רבים בקרבות ובמאורעות רבים וטובים.יחסית לנפש, קרית חיים הייתה
הישוב ששיכל את
המספר
הגדול בארץ של לוחמים.בימים קשים אלה החליטה הנהלת קופת חולים הארצית על צמצומים
ופיטורים בסניפים ברחבי הארץ. ובהתייעצות
עם
ההנהלה הארצית של קופת חולים החליט מנהל הסניף בקריה לפטר את חמדה, אישה יקרה
שהתאלמנה מבעלה בשנת 1943.
חמדה הייתה
אז אם לשלושה בנים שהקטן בהם סבי היה בן תשע כמדומני. אחרי קבלת גיבוי מההנהלה
הארצית של קופת חולים, מנהל הסניף (שמו שמור
במערכת)
היה בדרכו להודיע את בשורת האיוב הזו לחמדה, והדבר נודע
ליוה, ובטרם שהודיע לחמדה את הודעת הפיטורים נכנסה יוה
למשרדו של מנהל הסניף ואמרה לו דברים כדרבנות: את חמדה, אתה
לא מפטר, חמדה היא אלמנה מטופלת בילדים ואת תרומתה למרפאה – למרות שלא הייתה אחות
– כולנו יודעים ומעריכים, איך
לדעתך תוכל חמדה לפרנס שלושה ילדים?? מנהל הסניף אמר
לאימא, יוה זה
לא עניינך חייבים לעשות צמצומים ואפילו הם
מכאיבים ונראים לך לא צודקים חמדה תפוטר ותעזוב את העבודה.
יוה בכל עדינותה
וברצינות הכי גמורה אמרה לו, יש
לך טעות חבר....... אם צריך לעשות צמצומים אתה תפטר אותי ולא את חמדה, בעלי עובד
בסולל בונה, יש לו משכורת שאפשר להתפרנס
ממנה ואני ממחר לא באה לעבודה תסתדר איך שתסתדר....... וחמדה תמשיך לעבוד!! ויצאה
מן החדר.
ההמשך
ידוע- חמדה לא פוטרה, ויוה המשיכה לעבוד כי החבר מה שמו, ידע מה
תהיה תגובת חברי הקריה אם יוה לא תבוא למרפאה!
נראה אותם
היום עושים מעשה שכזה..........
סיפור שני
הימים ימי סוף המנדט הבריטי,
"בקרית חיים האדומה" היו רוב רובם של חברי הקריה חברי ההגנה, מי פעיל
יותר ומי פחות, אבל כולם אדומים ונאמנים!! משפחות בודדות מאד היו חברי או תומכי
בית"ר, וביניהם משפחת מנגל(מגן) שבנם הנער קלמן ספורטאי מצטיין, תלמיד מוכשר, נער יפה תואר שלא
הלך בתלם ולא היה חבר "אדום" בהפועל אלא רחמנא ליצלן
חבר במועדון מכבי קרית מוצקין.כל
אלה ביחד היו גורם מספיק שבתקופת הסזון נכנסו בריוני ההגנה ובחצות הלילה הכו
את קלמן ואת אביו מכות נאמנות וגרמו להם פציעות קשות,
ואכזריות.......אימא של קלמן הייתה אובדת עצות,
היא ידעה שאין לה ממי לבקש עזרה,
בעלה ובנה פצועים זבי דם, בצר לה ידעה
בוודאות שדלת אחת תהיה פתוחה לפניה בכל מקרה. היא הגיעה אלינו הביתה באחת אחרי
חצות ובדמעות בעיניה סיפרה לאימא שלי את הסיפור וביקשה שתתן לה תחבושות ותרופות
והיא תעשה מה שביכולתה המוגבלת.......
יוה כמובן שאלה איפה הם ? ואימו
של קלמן אמרה לה שהם בבית. וכשיוה
התלבשה ולקחה את תיק העזרה הראשונה אמרה לה האם:
יווצ'קה אל תבואי זה יכול להזיק לך שנתת עזרה לקלמן ולאביו, בעלך (אבא שלנו) חייל בצבא הבריטי ואולי זה
יזיק גם לו.... ואז יוה אמרה לה בשקט הידוע שלה, בחצי חיוך ובאידיש עסיסית "איך
הוב זיי אין דריירד" (שילכו לעזעזל –
בתרגום חופשי) אני רוצה להסתכל בעיניים למי שינסה להזיק לי, אני אחות ונשבעתי את
שבועת האחיות, שינסו .... וכך בשעה מאוחרת זו
הלכה ברגל מרחק לא קטן, לרחוב י'א טיפלה בקלמן ובאביו,
תפרה את החתכים חבשה את הפצעים וחזרה לפנות בוקר הביתה כשהחלוק הלבן שלה מוכתם אבל
הברק בעיניה הכחולות בהיר יותר מתמיד. במשך כמה ימים אחרי זה ולא בחסות החשכה
ולמרות המבטים והלחשים הייתה הולכת לטפל בקלמן ובאביו.
לימים גדל הנער קלמן מגן (מנגל) ז"ל לתפארת מדינת ישראל והיה לאחד
מהספורטאים המצטיינים בארץ לאחד מבחירי האלופי בצה'ל.
סיפורים
כאלה... ועוד רבים אחרים יכולתי לספר על אימא שלנו שהייתה קטנת קומה אבל
ענקית מדור הענקים!! יוסי