בית
הספר החקלאי בנהלל נוסד על ידי חנה מייזל שוחט בשנת
1923,
שנתיים לאחר הקמת המושב. הרעיון המרכזי שהנחה
את חנה
מייזל שוחט היה להקים בית ספר חקלאי לצעירות
בגיל 20
ומעלה לצורך הכשרתן של בנות עולות ותושבות הארץ
להשתלב בעבודה חקלאית בארץ ישראל ובכך
להגשים את החלום
הציוני. תנאי הקבלה: "שתהיינה
בעלות כשרון ורצון לעבודה".
משך הלימודים : "שנה אחת".
חנה מייזל הייתה מאד קפדנית ובכל לילה בשעה 10 עשתה לבנות
כיבוי אורות והכניסה
לבחורים הייתה אסורה בהחלט. בעוד אני
מבלה עם חברתי לא שמנו לב ששעת כיבוי האורות הגיעה ולפתע
נשמעו צעדיה של חנה.
חברתי הציעה שאכנס למיטתה ואתחבא
מתחת לשמיכה כי חנה סופרת
ראשים.
ספירת המלאי עברה בשלום אבל הייתי צריך לחפש דרך מילוט החוצה
מבלי שאתפס. החלטתי לרדת
דרך המרזב ולצערי הרב ירדתי ישר
לידיו של שומר הלילה. כאשר
שאל למעשי, אמרתי את האמת ולמרות
זאת הוא הסגיר אותי בידי המנהלת חנה מייזל. חנה לא הסתפקה
במילות אזהרה וסטרה לי שתי סטירות שאותן אני זוכר עד היום למרות
שחלפו 75 שנים.
את הלילה ביליתי ברפת של נהלל ובשבת חזרתי לעירי חיפה.
ב- 27.8.45 נתקבלה
הודעה במפקדת ההגנה בחיפה שב- 1.9.45 תגיע
לכפר הלבנוני מרג'
עיון, קבוצה של 70 יהודים מסוריה ויש להעבירם
באותו יום לכפר- גלעדי.
משימה קשה זו, מתחת לאפו של הצבא הבריטי, ששכן בבניין המשטרה
במטולה, הוטלה על הפלמ"ח בשיתוף עם ה"הגנה". באותה תקופה
הייתי
מפקד ה"הגנה" בקריות ומתאם פעולות ה"הגנה" במרחב
זבולון. הוטל
עלי לארגן ערב משמח במטולה על מנת להסיח את דעתם של הקצינים
הבריטים מהמבצע.
הגעתי אל המלון, שנקרא לימים "מלון ארזים", נפגשתי עם בעלת
המלון
שבמקרה היא גם קרובת
משפחה שלי והכנסתי אותה ואת בנה אלישיב
בסוד המבצע.
ביקשתי שבאותו ערב בשעה 8.00 תערוך מסיבה ותזמין את קציני הצבא
הבריטי שהיו ביחסים טובים אתה וגם את נכבדי היישוב. היה צורך לתרץ
את המסיבה כדי לא לעורר חשד.
הצעתי שנחגוג לרגל 50 שנה לעלייה על הקרקע וראשית ההתיישבות היהודית
בגליל העליון. כמובן
שעדכנתי את האנשים בכפר- גלעדי ואת קיבוצי הסביבה,
לכל צרה שתבוא.
המסיבה
התנהלה באווירה טובה אך לרוע המזל, כרבע שעה לפני סיומה, הגיע
שוטר ערבי ולחש לאוזנו של הקצין הבריטי כי
שמע רעש מהואדי והוא חושב
שאלו צעדים של בני- אדם. הקצינים עזבו
ומיהרו לכפר- גלעדי ואני מיהרתי
להודיע
לקיבוץ על בואו של הצבא הבריטי.
למרבית המזל, רוב אנשי הקבוצה מסוריה הספיקו להגיע לכפר- גלעדי לפני
בואם של האנגלים. למרות
זאת הייתה התנגשות עם הצבא הבריטי והיו
פצועים. הבריטים הצליחו גם לקחת בשבי 40 איש מכוחותינו ולהעבירם
לכלא עתלית.
שחרור כלא עתלית היה אחת הפעולות הנועזות של כוחות הביטחון בדרך
לקום המדינה.