14.6.09 "הפרח הלבן" : מאת
נילי דיסקין
תוויות יום הסרט של נורית העלו זיכרונות נשכחים
( למרות שהסיכות שבהן הצמדנו את פיסות הנייר למי שתרם - היו סיכות תפירה רגילות
ובמצגת הן נראות כמו מסמרים). אני זוכרת המון "ימי
סרט" כאלה , אבל מה שעשה לי הכי הרבה "להרגיש" - הייתה
תמונת "הפרח הלבן" של הליגה למלחמה בשחפת (תמונה שביעית במצגת, בין
"ל"ג בעומר" ל"כופר הישוב"). אמי שהייתה חולת שחפת
בצעירותה בפולין - ונרפאה. לא הפסידה שום הזדמנות להתרים לליגה למלחמה בשחפת. אצלנו
קראו לזה התרמה "לפרח הלבן" כנראה שם קוד למחלה ששמה הילך אימים על
האנשים (כמו בשנים שלאחר מכן - ועד היום, מחלת הסרטן שיש הקוראים לה
"המחלה" .ובדיוק כמו שהיום כל אחד מבין למה מתכוונים, כך היה בעבר
עם עניין השחפת. גם אני נרתמתי להתרמות האלה, וזה היה המקרה
היחידי שלא קיבלתי קופסה-תוויות-וסיכות בתנועה או בבית הספר, אלא ישירות
מאמי. בחיים לא הייתי נזכרת בזה, לולא אוסף התוויות שנשמר אצל נורית.
ואני מודה לה על עוד "פיסת" נוסטלגיה. שבוע טוב, נילי דיסקין.