19.8.07 :
"היה או לא היה" : דברים שהיו פעם... מאת נילי דיסקין
22.8.07
: עיצוב מחדש של הדף כולל איורים, הכל מעשה ידיה של בנדלה
להקליק > http://www.pbase.com/geyzi/image/84185511
1.נייר למטרות
שונות :
פשוט מאד הכל עטפו בעיתונים. למעט אוכל שלעיתים נעטף
(פירוש בהמשך) עטיפות של מחברות, דגי מלוח,
תמונות שניקנו,ואפילו הנייר בבית - השימוש( או בית - כסא) כפי שקראנו לזה אז, היה
נייר עיתון... (אגב מי שידו לא הייתה משגת לקנות עיתון, יכול היה לקרוא אותו,לכן,
על הישבן של שכנו. סתאאאאאאם!........)
2. גבינה לבנה וגבינה צהובה. : זה מה ששלחו את הילדים
לקנות בצרכניה. איש לא ידע על סוגי גבינות, ואלו שתי הגבינות שהיו למכירה. לחם לבן
ולחם שחור. : בדיוק כמו עם הגבינות. ייתכן שהיו גם חלות ואני לא זוכרת?
בנדלה:
וחצי ביצה לנפש ליום! את הצנע זוכרים? 
והלבן, אוי הלבן, בכוסות הזכוכית המשולשות...
3. נקניק : לא היה . רק אצל
"גוגו" השכנה הייקית שלנו אפשר היה לקנות
פרוסות שינקן מנקניקים אותם קיבלה מחו"ל, ובכל בית הושבעו הילדים לסודיות
בעניין זה, שכן זה היה " השוק השחור " (כעבור כמה שנים היו בשוק השחור
גם ניירות ירוקים שנקראו דולרים אבל זה כבר סיפור אחר)
4. טלקומוניקציה : איזה שם מפוצץ ל....שום דבר!
לא היו טלפונים ואנשים פשוט צצו זה אצל זה והתארחו,
בדרך כלל ללא תכנון מוקדם...
רדיו –
היה רק לאנשים ספורים ושכנים היו
באים להאזין. לא פלא שחיי החברה בקריה היו הבידור העיקרי של האנשים, ומשחקים
בחבורה היו עיקר עיסוקם של הילדים. אני מזמינה את אלה שעשו "טלפונים"
מגביעי לבן וחוט תפירה לשיחה בין שכנים - לספר על זה )
"טלפון
חוטי..."
5. חלב, קרח ונפט - בתפזורת ! : המוכרים היו באים עם עגלות עד לבתים, ומצלצלים
בפעמון. עקרות הבית היו יוצאות עם סירים לחלב, 
סלים, או מתקנים מיוחדים
לקרח,
(הנפט שימש לבעירת הפתיליות, הפרימוסים, ותנורי החימום.
(שהסריחו
והאדימו את עינינו מעשן ) כי על זה בישלו, ובזה חיממו
את הדירה וגם מים לרחצה בגיגיות או לכביסה ב"פיילות"
גיגיות
גדולות יותר, בתוכן שמו קרש עם מתכת גלית מחורצת
שעליה שפשפו את הבגדים כדי לנקותם...
(לא
היה חימום על גז או על חשמל)
פרימוס
פתילייה
6 ."דופק שטיחים" או מצעים
:(אגב,
"דופקים שטיחים" היא התשובה
לשאלה מה זה סקס פרסי....) היה מכשיר מענפי חזרן או גומא מכוּפָפים שחברו יחד
לעיגול עם ידית
ארוכה, ובתוכו ענפים. במכשיר - הצליפו עקרות הבית בשטיחים, כדי
להוציא מהם את האבק והחולות שנכנסו
הביתה, ולעיתים חבטו בו גם בילדיהם..... בבית שלנו השתמשה אמי לאוורור
המצעים - ברקטת טניס שהביאה מפולניה, מתוך אשליה שתוכל לשחק כאן טניס.
בקרית חיים של אז? הצחקתם אותה!......(המחבט לניקוי האבק נקרא גם פאצ'קה
והיה אחד קטן כזה לחיסול זבובים
בנדלה:
אצלנו בבית הוא נקרא: "טְרַפּאצְ'קָה",
וזה המונח בפולנית למתקן הזה)
7. תחבורה:
הצחקתם את הקרייתים הוותיקים!
אמצעי התחבורה היו הרגליים, ומשבגרנו - האופניים, שהיו יקרים לנו כמו מיטב
מכוניות הפאר של היום. היו מספר אנשים שהיו להם מכוניות, אבל לי אישית לא היה קשר
ל"אלפיון העליון " הזה.
8. משחקים. : היו מעט מאד משחקים קנויים (כדור, בלורות, בובות וקלפי משחק, למשל קלפי "למך", דוק)
סובבנו חבל וקפצנו, שיחקנו
מחבואים, תופשת, שלום אדוני המלך, "ארבעה מקלות" שהונחו ולפי הקפיצות
מעליהם הורחקו כל פעם עד שהיה קשה
לדלג מעליהם, ובים שיחקנו קבוצה מול קבוצה " קדרים באים "
(מישהו יכול להסביר לי מה זה הקדרים הזה ?) . ) את כל השאר
אלתרנו ! שברנו בלאטות (אריחים)
למשחקי קלאס וחמש א
(רוגטקה), באולרים - המצאנו משחק "אולר" שהוטל בצורות שונות על
תלוליות חול רטוב.
רוגטקה
טיארות
עפיפונים (טיארות ) -
שבוע טוב. נילי דיסקין
- טדניר..
הוספות של בנדלה:
ברחוב שלנו, כ"ג, היו מחלקים קרח (למקררים שעבדו על קרח) באמצע
הרחוב. עגלה רתומה לחמור או סוס הייתה עוברת, ובעל העגלה היה מצלצל בפעמון, או
שהיה צועק: קרח, קרח! מכל הבתים נהרו עקרות הבית לקנות קרח, שהמוכר היה בוצע
בזריזות מבלוקי-הקרח לפי הדרישה: חצי בלוק, או רבע בלוק. ליותר מזה - לא היה מקום
במקרר הקטן. את הקרח שמו בתא מיוחד, למעלה במקרר, כדי שהקור ירד למטה לחלל המקרר.
מתחת לתא הקרח הייתה מגירה לניקוז המים שהפשירו מן הקרח. הילדים היו נאספים ליד
מוכר הקרח כדי לתפוס שבב קרח שניתז מהדֶקֶר של מוכר הקרח, ולמצוץ אותו בתאווה כמו
ארטיק...
את החלב והלחם חילקו לבתים, ליד סף הדלת, כל יום. אמא שלי הייתה משאירה כסף
עבור החלב בלילה, במרפסת, ליד דלת הכניסה, כי ה"חלבן", שדמי, היה בא
מוקדם מאד.
בלוק הקרח
ומי זוכר את סירי הפלא,
בעלי החור במרכז
שבהם נאפו
עוגות נהדרות מעל הפתיליות?
ואת הקופסה הכחולה? אליה היינו מביאים בחרדת קודש כל יום
ששי תרומה של חצי מיל?... (כופר היישוב)
(עיצוב גראפי – בנדלה)