אלבום התמונות
בתחתית הדף.
"מרים הגננת". מאת נילי דיסקין
אני נהנית להסתכל על התמונות מגן מרים. בחלקן אני
מופיעה קצת "דובית" - אבל זה מה יש. בתמונה אחת , בין השבלים בחג
השבועות רק אני יודעת שהילדה בתוך השיבלים,( מאחרי ניצה
אוסטרן הבת של מרים), פנינה ווטון,
ובלהה זיפרמן, ובכן, הילדה הזו היא - אני.
אבל מרים, לדעתי, שווה יותר מכמה מלים וכמה תמונות. מפני שהיא הייתה גננת שלא היו
רבות כמוה. מיוחדת במינה. ללא תקציבים כמו שיש היום, ללא "הנחיות ממשרד
החינוך", רק באהבה גדולה, בכשרון וכמות של דמיון
יצירתי מופלא, יצרה, יש מאין,"אי קטן של גן - עדן" בתוך החולות.
בתמונות של קודמי, עוד נראה הגן כפי שקיבלה אותו. חצר חולית, מספר מתקנים. ובית לא
גדול. כשאני הגעתי לגן בערך בשנת 1946, הוא היה כבר גינה פורחת .
בכניסה מצד ימין היה עץ (אורן כמדומני) שהצל על כל השטח ומתחתיו היינו מתכנסים
ל"שעת ריכוז". משמאל היה שיח עם תפרחת
של פרחים לבנים קטנים, אותם היינו משחילים על מחטי אורן (כל זוג מחטים היה מחובר
בבסיסו , וכאשר נתלש אחד מהם , אפשר היה בבסיסו
להכניס את קצה המחט שנשארה כך שזה יצר חוליה סגורה) וכך
התחברו החוליות העטויות פרחים קטנטנים לבנים, לכדי שרשרת יפהפייה
וריחנית.מאחורי הגן, הייתה ערוגה גדולה של פרחים (בדכ' פלוקסים) ושיחים עשבוניים. גם שם היו לנו עבודות יזומות, כמו
: הורדת השבלולים שטיפסו בלילה על הגבעולים והענפים, ניגוב האבק מעלי השיחים במטליות
קטנות וכד'. האכלנו גם את היונים שהיו בשובך, גירפנו ולמדנו אחריות מהי, ושהדברים
היפים לא באים מאליהם. בחגים הייתה מרים נהפכת למפיקה מוכשרת במיוחד. ביום העצמאות
- היינו המעפילים ששטו באוניה לחופי ישראל, בחג הביכורים, עם חיתולי בד מוחזקים
בזרים על הראש, ועם סלי הירקות הבאנו ביכורים לכוהני המקדש, וגם "קצרנו
חיטים". בחנוכה - עם נרות מבריקים על כתר שחבשנו , הדלקנו נרות
בחנוכייה ענקית, ויצרנו חנוכיות מקסימות, לטעמי,
מזמורות יבשות של גפן בצורות שונות, עליהן הדבקנו פקקים של בקבוקים, ואת הכל צבענו בצבע כסף ( עם ריח -שלא נדע!) היו כמובן גם
סביבונים. מרים המציאה מנהג מה זה יפה ! בכל יום שישי, הביא כל ילד, חוץ מתרומה
לקרן קיימת, גם זר פרחים מחצרו. מרים איגדה זרים קטנים שחיכו כל היום בגיגית שטוחה
מלאה מים, וחולקו בסוף היום כך שכל ילד קיבל זר של פרחים מחצר אחרת,וגם אלה שלא
הביאו - קיבלו פרחים לשבת. אני מתארת לי שהיו לה למרים עוד הרבה יזמות כאלה אותן
איני זוכרת, אבל את תחושתי עד היום, ממרחק של כ- 60 שנה , של ימים מתוקים, רגועים,
מוגנים מהסערות שבעולם ובקריה סביבנו אני זוכרת גם זוכרת. בגן הזה חווינו
יצירתיות, התחברות לטבע, לשירים, ולכל היפה הקיים בעולמנו. לפי הצלבות עם
גולשים אחרים שהיו באותו גן עם גננת אחרת, אני משערת שמרים לא הייתה שם כל כך הרבה
שנים
( מי יודע כמה ?) ואני
מרגישה עד היום ברת - מזל שב "סל הזכרונות "
שעיצב את ילדותי - הייתה מרים אוסטרן, גננת מופלאה. נילי דיסקין - טדניר.
האלבום של מרים הגננת :
http://www.gshavit.net/wordDocs/MiryamHaganenet.htm
התמונות
באלבום ממספר 24 עד מס. 28 הן התמונות האחרונות, אשר נילי צרפה לכתבה.
התמונות
מוגדלות בקליק על התמונה>להגדלה נוספת חונים עם חץ
העכבר על התמונה וכשמופיע למטה מימין סימול הפריסה:מקליקים עליו.