בוקר טוב קרית חיים
המקור: ויקיפדיה
קריית חיים, היא שכונה הממוקמת בתוך גוש הקריות, אך שייכת מבחינה מוניציפלית לחיפה
אף שבגודל אוכלוסייתה היא איננה נופלת מן הקריות האחרות. הקריה נקראת על־שם חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב ב-1933. השכונה מונה כ- 29,000 תושבים, ומתאפיינת באוכלוסייה חילונית
גדולה [1].
קריית חיים ממוקמת בין חוף הים התיכון במערב, לבין שד' ההסתדרות (כביש עכו-חיפה, כביש
4) וקרית
ביאליק
במזרח, קריית מוצקין, קריית שמואל וקרית ים
בצפון, ואזור התעשייה של מפרץ חיפה בדרום. במרכז השכונה עוברת מסילת
הרכבת חיפה - נהריה המחלקת את קריית חיים לקריית
חיים מזרחית, וקריית חיים מערבית. בשכונה נמצאת גם תחנת הרכבת קריית חיים.
על
אף היותה חלק מחיפה, הקשר בין קריית חיים לחיפה, מבחינת
חיי התושבים, אינו שונה מזה של כל פרבר לעיר, ובפרט מזה של הקריות האחרות לחיפה, אך כדי לקרב את
השירותים העירוניים אל התושבים הוקמו משרדים של עיריית חיפה בשדרות אח"י אילת, "עירונית קריית
חיים". בשנות ה־70 נעשה ניסיון להפריד את קריית חיים
מחיפה, כך שתהיה מועצה מקומית עצמאית. ניסיון זה לא צלח אולם
מאז, כל כמה שנים התעוררו התושבים למאבק למען הפיכת הקריה לעצמאית, בשנית.
"ועד קריית חיים" (ה"מורשון"), שהוא במקור אגודת מים, כולל 101 חברים מתפקד כמינהלת מקומית
כשבידיו כספים
הנגבים מהתושבים באמצעות מס השקל לטובת השקעתם בקריה.
היסטוריה
השכונה
הוקמה בשנת 1933 על אדמות הקק"ל, והייתה השכונה העירונית הראשונה
בעמק זבולון, והבסיס להקמתם של כל הקריות. קריית חיים תוכננה בידי האדריכל ריכרד קאופמן כשכונת פועלים. השכונה תוכננה
כמימוש רעיונות אוטופים סוציאליסטים עירוניים. מאפייני קריית חיים הסוציאליסטית
היו הצרכניה - קואופרטיב מזון, אגודת המים, העזרה ההדדית, משקי העזר ועוד.
הבתים בראשית ימי הקריה היו בנויים בצורה אחידה, עד שאחדים מתושבי הקריה הוותיקים
מעידים כי היו מתבלבלים בין בתיהם לבתי השכנים.
לאחר
קום המדינה סופחה קריית חיים לחיפה, אך נשארה שנים רבות 'קריית חיים האדומה' -
שכונת פועלים המשתייכים לזרם השמאל הסוציאליסטי דאז. שריד
לתקופה זו הוא בית מפלגת העבודה השוכן
בקריית חיים המזרחית, אם כי כיום דפוסי ההצבעה של הקריה אינם שונים מהותית מאזורים
אחרים בארץ. שנים רבות לא עברו מוניות בתוך קריית חיים,
כפועל יוצא של מנטליות הפועלים של הקריה, אשר העדיפו את הנסיעה באוטובוס באופן מובהק.
פרשת בית הכנסת
בראשית
הקמת השכונה, שררו בה מגמות חילוניות מובהקות, אך היו גם משתכנים
שהוריהם הדתיים עברו לגור בסמוך להם. באלול תרצ"ג (1933) התארגנה מביניהם קבוצה בראשות מר משה
וישנבסקי על מנת לסדר בית כנסת ותפילות בצריף עזוב לקראת ראש השנה תרצ"ד. ההתארגנות נעשתה בחשאי על מנת
שוועד השכונה לא יתנגד להתארגנות. בליל ראש השנה נערכה תפילה, אך למחרת כשבאו
המתפללים לתפילת שחרית של ראש השנה, גילו כי הצריף מוסמר בקרשים, כך שלא ניתן להיכנס אליו. במקום
אף פרצה קטטה בין המתפללים לתושבים החילוניים.
בעקבות
ההדים שעורר המקרה, החליט דירקטריון הקק"ל לבנות על אדמות הקק"ל ברחוב
ב' בשכונה בית כנסת ולחייב את האגודה ההדדית ואת תושבי השכונה לקבל רב במקום. מעשה זה עוגן בזכויות הקק"ל
כפי שנוסחו בחוזה החכירה עליו היו חתומים כל תושבי השכונה.
אבן הפינה לבית הכנסת הונחה כעבור שבועיים,
בחול המועד סוכות תרצ"ד. (1933) ועד קריית חיים
התנה מינוי רב לשכונה בכך שהרב יהיה מפקד מוסמך בהגנה ושיעבוד כפקיד באחד המפעלים השייכים למועצת פועלי
חיפה. הרב זולפק, שהתאים לשני התנאים מונה לתפקיד על ידי הרב קוק, אך עזב את המשרה לאחר זמן קצר [2]. כיום רבני השכונה הם הרב יעקב
קליין והרב אברהם בלחסן.
קרית חיים המערבית
בעקבות
העליות מצפון אפריקה נוצר צורך להרחיב את קריית חיים
וכך קמה קריית חיים המערבית, וקריית חיים איבדה את צביונה המקורי, ובהדרגה איבדה
גם את הדיונות שבין מסילת הברזל לים, שהיוו חלק נכבד מן ההוויי בקריה.
בצידה
המערבי של הקרייה נמצא מעוזה הנוסטלגי של קבוצת הכדורגל הפועל חיפה, אצטדיון קריית חיים. עובדה לא
ידועה היא כי שמו הרשמי הוא "אצטדיון ד'אלסנדרו", על שם ראש עיריית ויסקונסין שביקר במועצת פועלי חיפה בתחילת
שנות השישים. היום האצטדיון משמש בעיקר למשחקי הליגה לנוער ולאימוני הקבוצה.
חינוך ותרבות
תנועות נוער
בקרית
חיים קיים מאז 1935 קן השומר הצעיר ברחוב הפלוגות. בקן פעילות
חינוכית, תרבותית וצופית ענפה וייחודית. הקן ידוע בקריה בשל יום הזיכרון השנתי
שנערך בו לזכר חללי צה"ל בוגרי הקן והקריה [3]. כמו כן התפרסם הקן בשל פעולה פרובוקטיבית שנערכה בו בשנות השבעים: במהלך פעולה שרף אחד המדריכים
את דגל ישראל, כדי להבהיר שלא הסמלים חשובים, אלא הרעיונות העומדים
מאחוריהם.
בשנת 2006 נפתח קן חדש של השומר הצעיר בבית מפ"ם הישן ברח' בית אלפא. בית
מפ"ם הישן היה מוקד חשוב של המפלגה במשך שנים, ובעליו, קרן חבצלת, ראו לנכון להמשיך את פעילותו כקן
שומרי, גם לאחר הפיכתה של מפ"ם למפלגת מרצ. כיום פועלים באזור שלושה גרעיני השומר הצעיר שמתפעלים את הקינים ופועלים
בבתי הספר בקריה.
גם
לתנועת הנוער העובד והלומד קן בקריה. בשנות ה־90 של המאה העשרים היווה קן זה את
הקן הגדול ביותר של הנוער העובד והלומד בארץ, פרט לקן בורוכוב בגבעתיים. רבים
ממקימי תנועת הבוגרים של הנוער העובד הם יוצאי קן קריית חיים, ובין הבוגרים רבים
שעלו לגדולות: הרמטכ"ל משה יעלון, ראש עיריית חיפה לשעבר אלוף
(מיל.) עמרם מצנע, ניצב (בדימוס) יעקב בורובסקי ועוד. בלוח הזיכרון של הקן
מופיעה גם חנה סנש שהדריכה בקן. קן הנוער העובד והלומד
בקריית חיים שכן עד ראשית שנות ה־2000 בחורשת אקליפטוסים נרחבת. כאשר הורחבה תחנת הרכבת נסגר מתחם גדול סביבה, נכרתו
עצים רבים בחורשה ושטחה הוסב למגרש חנייה. כמו כן, נסלל כביש דרך החורשה, העובר
במנהרה מתחת למסילת הרכבת. התפתחויות אלו צמצמו את השטח העומד לרשות הקן ושינו את
אופיו.
בתי ספר
בקריה
ארבעה בתי ספר יסודיים: "ארלוזורוב" ו"מגינים" בקריית חיים
המזרחית ו"גורדון" ו"דגניה" בקריית חיים המערבית. בית ספר
יסודי נוסף, "נתיבים", נסגר בראשית שנות האלפיים עקב הזדקנות האוכלוסייה
המקומית. בקריה ישנן גם שתי חטיבות ביניים: שקד (המכונה הקמפוס הישן) ודגן (המכונה
הקמפוס החדש), וחטיבה עליונה אחת "תיכון עירוני מקיף קריית חיים",
הממוקמת צמוד לקמפוס שקד. שלוש החטיבות נקראות יחד "קריית החינוך קריית חיים".
מופעים ובידור
בקריה
שוכן אחד התיאטראות הגדולים בארץ, תיאטרון הצפון (לשעבר קולנוע
"בית-העם") הנחשב לאחד התיאטראות הטובים בארץ. התיאטרון עצמו מכיל 24
שורות ויציע. לתיאטרון אין להקת בית, והוא מארח מופעים נבחרים מכל רחבי הארץ.
מעברו
השני של התיאטרון שוכן "בית יד לבנים" לזכר נופלי הקרייה במערכות ישראל.
בבית יד לבנים נערכים בין השאר ערבי הרצאות למבוגרים.
בנוסף
פועל בקריית חיים המזרחית גם מרכז תרבותי נוסף - בית נגלר, בו נערכים מופעי בידור, אך
בדרך כלל מתמקד מוסד זה בבידור קל ובחוגים, ולא בהצגות. בבית נגלר נערכות גם
הרצאות, כדוגמת הרצאות הבריאות של פורום רמב"ם. בקריית חיים המערבית הוקם בשנות
ה-90 מרכז תרבות עצמאי, בית היינה (על שם הסופר היהודי-גרמני היינריך היינה).
בקריית
חיים פעלה ספרייה עירונית, ספריית בורוכוב, שנסגרה
במהלך שנות התשעים. הספרים נתרמו למקומות שונים, בהם קן הנוער העובד והלומד.
לאורך
הרחוב הראשי בקריית חיים המזרחית, שדרות אח"י אילת, הוקמו במשך השנים
האחרונות מסעדות ופאבים, אשר הפכו לאזור בילוי חשוב לתושבי
הקרייה והאזור.
תצ"א
:
http://maps.google.com/maps?z=14&ll=32.824,35.07&t=k&hl=iw&q=Israel