11.3.08 על שיירת הנשק במוצקין –מאת איתן הלפרין

בהמשך לכתבתו של אבישי ברק על שיירת הנשק, יש לי להוסיף ולספר על אירועים שהתרחשו לפני כן.
"תחנת האזנה"  או  "הטלפון הסודי":
בקרית חיים וסביבותיה היו ממוקמים מחנות רבים של הצבא הבריטי. מחנה אחד שהיה קרוב נמצא אז בין משטרת זבולון -כיום- עד הסביבה של בית נגלר היום. במחנה הזה שרתו חיילים של הצבא הבריטי ,הם הגיעו לשם מכל רחבי האמפריה, כל כמה זמן היחידות הוחלפו ,היו שם אנגלים, אוסטרלים, הודים, כושים ועוד. בימי ראשון אחת לכמה שבועות הם היו עורכים תהלוכה עם תזמורת של כלי נשיפה ותופים.שרו שירי לכת וצעדו מהמחנה בקריה למחנה שנמצא בקרית שמואל. בראש התהלוכה צעד המנצח שהפליא אותנו בלהטוטיו עם מקל הניצוח. אנו הילדים היינו רצים אחריהם ומלווים אותם לאורך כל הדרך.לנו זאת הייתה חוויה.

זאת הייתה התקופה של המאבק על העפלה ונסיונות של ההגנה להשיג ידיעות מפורטות על המהלכים של השלטון.
ידענו אז כי האנגלים רוצים להעביר את המקומות האסטרטגים לידי הערבים . פעמים לא מעטות הצבא עמד מהצד כשידעו שהכנופיות מתכננות ומתכוונות לפגוע ביישוב היהודי.

באותה עת הש"י,  שרות הידיעות של ההגנה הצליחו לגלות ולעלות על קו הטלפון שחיבר בין מפקדתו של קאוקג'י שישבה בלבנון לבין מטה הצבא הבריטי שישב בסטלה מאריס.חיפשו מקום מתאים להתקין את הטלפון . הורי שהיו חברי ההגנה פעילים ביתם נמצא כמקום מתאים. באחד החדרים הותקן הטלפון ושם קלטו והאזינו לכל השיחות, הפקודות וכל מה שנאמר בין ראש הכנופיות הערביות והמפקדה הבריטית. שוטרים חברי ההגנה דוברי ערבית וגם אמי שידעה שפות רבות וגם ערבית ישבו במשמרות ללא הפסק יום ולילה והאזינו.

שם גם קלטו את ההודעה בדבר שיירת הנשק. כשההודעה התקבלה השיירה כבר עברה את ראש הנקרה ונכנסה לנהרייה. מייד, חברי ההגנה ופלמ"חניקים הכינו את המארב. הם חיכו לשיירה לפני הכניסה לקרית מוצקין וביאליק מצפון. היה שם פיצוץ אדיר חלונות התנפצו ונגרם נזק לכמה בתים בעיקר בקרית מוצקין כי שם הייתה צפיפות גדולה יותר של תושבים.מהאזרחים איש לא נפגע.

ככה נמנעה מהכנופיות הערביות בחיפה אספקת נשק ותחמושת רבה מאוד .בקרב הזה נהרגו שני חברי פלמ"ח עמנואל לנדאו ז"ל ונועם פסמניק ז"ל. אברהם אביגדורוב נפצע קשה אבל החלים.על פעולה זאת זכו שניים באות הגבורה.
קיבלו את האותות : אברהם אביגדורוב, ועימנואל לנדאו ז"ל.