16.7.08 דן רונן מברך את יונתן גבאי - שנים מטובי בניה של קרית חיים.

 גייזי שלום
אני מבקש לצרף לפרסומים באתר שלך את הברכה ליונתן גבאי ליום הולדתו ה- 75 שהשמעתי באירוע החגיגי

 ב- 12/7/08 בספורטן בחיפה,  באירוע נטלו חלק רקדנים ותיקים מלהקות חיפה שיונתן הדריך, מלהקות כרמון לשעבר, מובילי תנועת ריקודי העם לדורותיהם ובני משפחתו הענפה והיפה של יונתן.
באירוע נערכה הרקדה של ריקודי נוסטלגיה שבה השתתפו כ- 300 איש. השיא של ההרקדה היה ריקוד של יונתן בתו ונכדתו שהיה מקסים והופעה מרגשת של קבוצה של עוורים שיונתן הקים והדריך בריקוד 'צדיק כתמר'.והופעה מרשימה של ותיקי להקת הסטודטים של חיפה- כולם עדיין בכושר.
 ועוד לא הייתה כשמחה הזו.                                 בתודה ובברכה,                               ד'ר דן רונן

 

              הזמנה למסיבה ליונתן + פלוס:

                     http://www.gshavit.net/wordDocs/Notices%20B/Jonathan75.htm                                                       

                                                                                                           

ברכה מהחבר דן רונן לחבר יונתן גבאי בחגיגת יום ההולדת ה- 75 בספורטן בחיפה ב- 12/7/08

ברכות יום הולדת ליונתן הקטן בן ה- 75, (כן ירבו השנים) בשמי כשליח הציבור שבא לחגוג עם יונתן, ובשם

 כל ילדי הגן, המחזור הראשון של הילדים שנולדו בקרית חיים ב- 1933. ברכות בשם החברים שחברים כבר קרוב ל- 75 שנים – וחברות נאמר "אינה מזדקנת".

 

מאחר וברכות מברכות גם את בעליהן נעטיר שבחים על יונתן. אל תזלזלו בייחוס שלנו הקרייתים, קרית חיים הייתה יותר מסתם עוד ישוב בארץ ישראל, היא הייתה "אוטופיה סוציאליסטית" עם תקנון נוקשה של שוויון, עזרה הדדית עבודת כפיים ואיסור ניצול הזולת – עד שנות ה- 50 זה עוד פעל.

 

יום הולדת הוא בעיקרו זיכרונות, לא של שנים אלא של רגעים, ו"הזיכרונות הם כפגישות" (חליל ג'ובראן) והפגישות הן עם עברנו ועם עצמנו,  יונתן ושלוש  אחיותיו גרו בקרית חשמל שנבנתה בקרית חיים עבור עובדי חברת חשמל "המיוחסים"; ראשית - כי הייתה להם עבודה, שנית - כי לקריית חשמל אישרו בניית בתים בני 4 קומות שהגנו על קרית חיים ממזרח, בשעה שבקריה אישרו רק קומה אחת. ושלישית – קרית חשמל נבנתה על בית קברות, לא עלינו, אבל עובדי החברה הוכיחו שזה היה של תורכים.

 

אחד משיאי התרבות בקרית חיים, נוסף למקהלת הפועלים שהתפרסמה בשירה > "עגבניה עגבניה" עם בוזיק, השלייפין של הקריה והמנצח משה ביק, היתה להקת ריקודי עם של ביה"ס התיכון לילדי עובדים שאת  הקמתה יזמה המורה ד"ר פועה מנצל. אגב לא מזמן פורסם שפרנץ קאפקא היה חבר שלה באוניברסיטה בברלין. מדריך הלהקה היה    שלום חרמון קצין תותחנים בכיר בצבא הבריטי ובצה"ל, בלונדי עם אופנוע ששמו הקודם היה פריץ וייסהוף, אחד מאבות תנועת ריקודי העם. הלהקה הופיעה בכנס המחולות הארצי בדליה ב- 1951, בריקוד "הנאווה בבנות" "בתלבושת נבואית שהזכירה את צבעי דגל הפתח בתקופה יותר מאוחרת, התלבושת הייתה: כפיות אדומות, חולצות לבנות, חגורה שחורה, ומכנסי חאקי ירוקים. הופעה נוספת חשובה הייתה ביום "הפועלת הבינלאומית" ב-  8 במרץ בחצר בית יציב בקרית חיים, שממנו יצאה שיירת יחיעם, הלהקה רקדה ריקודי עמים וביניהם "מיזלו" היווני שנרקד אז פעם ראשונה.

 

יונתן, חניך נאמן של הנוער העובד הגשים "לעבודה להגנה לקיבוץ להכשרה" בנחל ובקיבוץ, אבל מאז הכל השתנה, ארץ ישראל היא אחרת, וגם אנחנו השתנינו; ובכל זאת נשאר משהו. אנו שואפים להמשיך בדיאלוג עם העבר לא בהכרח כדי להחזירו.

 

יונתן, ברכה דודאי, רינהלה מאיר, משה תלם, מישאל ברזילי, יזרעאלה כהנא ועוד, יזמו את עמותת "רעים" לשמור על מורשת ריקודי העם. השורשים שמהם צמחה מורשת זו הולכים ונעקרים, אבל היא עדיין קיימת; וזאת למרות ריבוי הריקודים שלא מעט מהם נוצרים לצרכים מסחריים; עדיין צעדי היסוד של הריקודים גם היום הם צעדי הריקודים הראשונים. עמותת "רעים" נוסדה כדי לשמור על האש, כפי שכתבה נעמי שמר: "ואנחנו עדיין סביב למדורה מנסים להדליק את האש זה מה שיש". אלבום התמונות מן המסיבה:

                           http://www.pbase.com/geyzi/jonathan_gabai&page=all 

 

הזמנים הישנים נראים לנו טובים כי היינו צעירים, הזיכרונות הם העושים אותנו לזקנים או לצעירים, היום גם העבר זה כבר לא מה שהיה כפי ששר שלמה ארצי: "בגן העדן של ילדות אשר היה פורח הייתי חלק מהנוף היום אני אורח".

ערבי הנוסטלגיה מגלים שחלקנו מתגעגעים לאווירה של פעם, "זה לא בדיוק חזרה" כפי ששר אריק איינשטיין "זה סתם געגוע". אנחנו יודעים שאי אפשר להחזיר את ארץ הצבר "כמו שהיא הייתה" כמילותיו של עוזי חיטמן.

                                                                                                                                          ד"ר דן רונן