12.7.08   זיכרונות  "בית העם החדש"

מאיתן הלפרין,     שבת שלום!
ועוד סיפור הקשור עם "בית העם החדש",כל אשר נכתב על משך הזמן של בניית בית העם מעורר המון זכרונות :

הטיפוס על גג הבניין , משחקי המחבואים מיום טוב השומר, ה"שייט" על "הרפסודות" בתוך תא התזמורת שנבנתה בקדמת הבמה...בית העם כבר נבנה נערכו בו סרטי קולנוע, הופעות של ילדי בית הספר וכמובן הצגות של התיאטראות .
ערב אחד זה היה בחורף בשנת 1950. זאת השנה שהשלג הכבד כיסה אם הארץ וגם בקריה, הלכתי עם הורי מרדכי ושושנה להצגת תיאטרון "הבימה".


אינני זוכר איזו הצגה זאת היתה .באותו הזמן הציגו את:הוא הלך בשדות, בני ערובה, זעקי ארץ אהובה.ודאי אחת מאלה.כמו שהזכרתי היה חורף קשה סופות ברקים,רעמים וגשם עז.אנחנו יושבים באולם ולפתע רעם אדיר הבריק ברק שממש סינוור ,החשמל כבה,ההצגה הופסקה וחושך מצריים ירד על כל האיזור,לבקשת מנהל האולם חיכינו בשקט במקומותינו,בתקווה שהתקלה תתוקן. לאחר כ-45 דקות, נתבקשנו לצאת ,לא ניתן לתקן את התקלה .מי שרצה כספו הוחזר ואחרים העדיפו לחכות לפעם הבאה שהתיאטרון יגיע.חזרנו הביתה .

 

למחרת בבוקר הלכתי לבית הספר .למדתי בכיתה ח' ,המורה היה יוסף ספיר ז"ל.הכיתה שלנו הייתה בצריף עץ שנמצא מאחורי המגרש בין בניין בית-הספר למסעדה. (בזמנו הייתה שם ספריה וגם סדנת הקרטונז' של שמחה סוקניק    ג.)
הברק מאמש היה כה חזק, הוא נחת על הצריף, פרצה שם שריפה כל החלק הקדמי שפונה לכיוון המגרש עלה באש, הלוח, שולחן המורה, כמה שלחנות וכסאות נוספים.כל אלו היו מפוחמים והעלו עדיין עשן.
העבירו אותנו ללמוד באחת הכיתות בבניין הגדול.     איתן
  

 

מדני שמחוני :

גייזי, בוקר טוב לך ושבת שלום!

הערתך בשולי כתבתה של מגינה זיו (שנדרובסקי) – שכנתי מנוער – על ראשית בית העם, הציתה בי זיכרונות נשכחים. גם אני, הקטן, ראיתי במו עיני, וזוכר עד עצם היום הזה, את אלפרשטיין, איש מוצק וללא חת, מופיע בשעת בוקר במסדרון בית הספר, עם בגדי העבודה עליו – בגדי חאקי מאובקים באבק הבניין, פטיש הטפסנים נעוץ בחגורתו ומכנסיו משתלשלים ממותניו העבים, היישר מאתר הבנייה, בארשת פנים שלא מותירה שום מקום לוויכוח, מעורר את יראת כל הצופים, ליישב את ענייני בנו.

 

מי היה המורה כבר אינני זוכר, וייתכן שמעולם לא ידעתי, אבל משום מה יש לי תחושה שהיה זה "דובון" המורה לערבית. האם אתה זוכר מי היה המורה? אולי ייזכר בזה יאיר מירז (מזיריצקי) שידו רבה בזיכרונות, בתמונות, ובעסקי הבנייה.

זיכרונות נעימים,

דני

 

 

גייזי  : לי משום מה נדמה שזו הייתה מורה, יאיר היה בכתה המקבילה, אבל חנן פרגר או גורי קרגמן   אולי אורי אלפרשיין שהיה בכנס המחזור ,אולי הם  זוכרים, ועוד יעדכנו אותנו.

 

משמוליק פרידלר :

הקונצרט הראשון ב"בית העם החדש תגובה לסיפור של רותי יצחקי :

 רותי כותבת : הקונצרט הראשון היה של התזמורת הפילהרמונית יחד עם הפסנתרן דניאל בירנבוים, שהיה אז בן 12 שנים. אני חושבת שזה היה בערך בשנים   1948- 1949.   רותי יצחקי  

אני שואל הכיצד ?????   דניאל בירנבוים לא היה בן 12 בשנים האלה שלא לדבר על בית העם החדש..... 

שמוליק פרידלר 

 

הערת גייזי:

הספק לגבי הגיל של דניאל כבר מצוי בגוף הסיפור של רותי, הקטע המצורף של נגינת דניאל בן ה-12 הוא משנת 1954

כך ששמוליק צודק ב-49 -48  דניאל היה בן 7  אבל לפולקלור שלנו באמת הגיל לא קובע.

 

 

מיעל חרלף :

 בימי "הקולנוע החדש" כבר לא הייתי בקריה, אבל יש לי זיכרון מבית העם הישן : הלכתי עם הורי לסרט קולנוע

לצפות בפלא של אותם הימים ילדת הפלא "שירלי טמפל" ,  כעבור כמה זמן אימי שמה לב שנעלמתי, חיפשה ומצאה אותי ישנה בין הספסלים על הריצפה, העירה אותי ואמרה : " תראי הנה שירלי טמפל..." פקחתי עינים ואמרתי לאימי:

"כבר ראיתי...."      שירלי טמפל בהופעה > http://www.youtube.com/watch?v=uPmeDn7wx4g