קיבוץ החותרים בין
הפלוגות הקיבוציות בקריות
מאת משה ברק, גבת
כבר הזכרתי בכתבה בעבר את העובדה שקריית
חיים היתה מוקפת פלוגות קיבוציות זמניות, ששכנו כאן
בהמתנה לקרקע להתיישבות. כידוע, לא היתה קרקע זמינה,
ורק כאשר הקרן הקיימת לישראל רכשה קרקע חדשה, יצאה הפלוגה שבתור להתיישבות בה.
הפלוגות האלה מיקמו את מחנותיהם בארבעה אתרים שונים, ב"שטחי ההפקר"
בחולות בין קרית חיים לקרית מוצקין וקרית שמואל.
האתר
המערבי ביותר, נמסר לקיבוץ הארצי של השומר הצעיר, שכן בחולות מדרום לקרית שמואל לאורך מסילת הברזל.
באתר זה
שכנו שתי פלוגות: מדרום קבוצת "צ'כו-ליטא"
שהקימה את כפר מסריק, כשבינה לקרית שמואל שכנה הפלוגה
שהקימה את "עין המפרץ". מזרחה למסילת הברזל סמוך לתחנת הרכבת בקרית מוצקין, שכנה פלוגת שדות ים של הנוער העובד והקיבוץ המאוחד,
שעלתה אחר כך להתיישבות לקיסריה.
לאחר ההתישבות, ונותרו האתרים בשיממונם. עם הקמת המדינה שובצו אתרי
צ'כו ליטא ועין המפרץ לקרית
ים, ואילו אתר שדות ים צורף לקרית מוצקין.
מזרחית
יותר שכן מחנה קבוע של הקיבוץ המאוחד, בו שכנו פלוגותיו בזו אחר זו, עד שעלו להתישבות. בתחילה היו שם מקימי שדה נחום, אחר כך "פלוגת הים" שהקימה את אפק.
בשנת 1942 התמקמה כאן פלוגת החותרים, ואחריה ולצדה החל מ-1947 גם הפלוגה של מקימי
קיבוץ נחשולים.
האתר
המזרחי ביותר היה של תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר, במקום בו שוכן כיום
מועדון הנוער של התנועה הזו. מועדון זה מצוי בבנין הבטון היחידי בפלוגה, שנבנה
כבית ילדים, כדי להבטיח תנאים נאותים לתינוקות, שלא ניתן היה להשיג בצריפים וודאי
שלא באוהלים. גם כאן היה מחנה קבע של תנועה קיבוצית. היא שיכנה כאן את פלוגותיה עד
שעלו להתישבות, והוחלפו באחרות. אינני יודע פרטים רבים אך מן הראוי
שאנשי השומר הצעיר ינסו לחקור את הדבר ולכתוב אודותיו.
לא נצא ידי חובתנו אם לא נזכיר גם את
פלוגת "ניר חיים" של חבר הקבוצות, שהקימה את קיבוץ נירעם.
הפלוגה היתה מעט יוצא מן הכלל, בכך שלא התמקמה ברצועת
החולות סביב קרית חיים, אלא מעט "רחוק יותר"
בקרית ביאליק.
לכל הפלוגות שמנינו לעיל, כולל זו שבקרית ביאליק היה
מכנה משותף ציוני. הן קמו על קרקעות יהודיות פנויות, כתגבורת זמנית לקריות היהודיות
החדשות שנבנו שם. אך לכולם הועידה מועצת הפועלים בחיפה מטרה ברורה אחת: כיבוש
העבודה לפועל העברי בנמל חיפה, בבית חרושת נשר. היה זה שילוב מעניין של מילוי יעוד
ציוני, שהבטיח פרנסה.
כמי שהיה חבר קיבוץ החותרים וחי שנים בפלוגה של הקיבוץ
המאוחד, אנסה לתאר את נוף הפלוגה והקריה, שנעלם וקשה להאמין שהיה.
הפלוגה התמקמה על שטחה של חולה ענקית שנותרה במקום לאחר
יישור החולות בקרית חיים. חולה זו השתרעה
בקרית חיים
באורך מצומת שדרות קק"ל ורחוב הקיבוצים עד לגן הילדים שברחוב הקיבוצים. ברוחב
הגיעה כמעט עד לרחוב הרב קוק בקרית מוצקין, לשם הגיע
כביש הגישה לפלוגה דרך שדרות גושן (השופטים). למעשה השתרעה גם על שליש מהמרחק בין
רחוב הפלוגות לרחוב הקיבוצים.
פלוגה זו
בלטה במיוחד כי היא צפתה מלמעלה על הסביבה בקרית חיים ובקרית מוצקין.
בשטח הנרחב בו מוקמו כ-10 צריפים (עד כמה שאני זוכר) שלצדם נוספו מאוחר יותר
"בטונדות" שהיו צריפי בטון מבניה טרומית.היו
גם אוהלים שנעלמו באמצע שנות הארבעים. במדרון שהשתפל לקרית
מוצקין, לאורך כביש היציאה, מוקמו מפעלי המלאכה של
הפלוגה, שנועדו להוסיף פרנסה בנוסף למילוי התפקיד בכיבוש הנמל. כך שכנו כאן
המסגרייה שהתמקדה בייצור מלכודות לחפרפרות
לצד מכבסת הענק שעבדה ללקוחות מהחוץ, ולצד מפעל הבטונדות
ששתל בקיבוצים מספר גדול של מבנים טרומיים אלה.
הגבעה פולסה כולה, וכיום אין כל אפשרות לראות את תבליט
השטח המקורי. נותר רק ציון אחד המאפשר שיחזור כלשהו, וזהו גן הילדים ברחוב
הקיבוצים, אותו זיהיתי בבטחה, שכן גרתי בו למעלה משנה. במקור היה זה בית תינוקות
בבניה קשיחה בשוליים המערביים של הגבעה, לרגליה, במפלס של רח' כ"ג.
לכן זכה הבניין להישאר במקומו גם לאחר שכל הגבעה נעלמה.
כבר הזכרתי
שהחותרים התייחדה גם בכך שכללה כ-10 מבני הנוער העובד בקרית חיים, בעיקר מחברי
קבוצת "חרמש": ציפה (גלינברג) ואלישע עוגן;
מאיר לינדנבוים-אילן; דרורה וינשטוק-גליק; מוטקה
טננבוים-ארזי; אברהם וינגרטן; משה ברקו-ברק; זהרה בן
יצחק; משה יעקובסון; בתצלום ההודעה על ”העלייה
להתיישבות" מופיעים שלשה: מאיר ל. (לינדנבוים) משה
ב. (ברקו), אלישע (גליקשטיין).
הצטרפות חברי "חרמש" לקיבוץ "ימי" תאמה לחלום הקבוצה, שגובש בהדרכת אסתר כצנלסון חברת
פלוגת הים שקדמה להחותרים באותו אתר. כבר בקריה זכתה
"חרמש" לחבר ראשון שהגשים את חלום הימאות. היה זה שרגא בורובסקי (אחיה של פרופ' צפרירה בן
ברק) שבניגוד לחבריו שלמדו בבית ספר טכני הוא למד בבית הספר הימי, והוסמך לקצין
אוניות. עם ימאים נוספים רכשו ספינת משא "השלושה", עמה טבע בסערה בים
התיכון.
העבודה בנמל, היתה נקודת
זינוק לים בכלל ולדיג בפרט. כמו קיבוצים נוספים לפניה ואחריה זכתה גם "החותרים"
בספינה "נקדימון". הדיג לא היה כל כך רווחי. בעולם רכושני, המפעיל
ספינות עד היום, יש למומחים שכר גבוה, ואילו המלחים חיים בשכר של העולם השלישי. אך
למלחים חברי קיבוץ חישבו שכר שווה לזה של המכונאי ורב החובל. תפוקת הדייג לא יכלה
לשאת עלות שכזו, לכן הדיג היה על גבול הבלתי כלכלי. למרות זאת החזיקו מעמד בדיג
המכמורת כ-10 שנים. אך הקושי בעבודה, הניתוק מהבית, והנסיעה הארוכה הלוך ושוב
לספינה שעגנה בנמל חיפה, גרמו לנטישה הדרגתית עד אשר נעלם כליל בקיבוצים בסוף שנות
ה-50.
הקיבוץ המאוחד וטבנקין בראשו, לא נסוג מחלום "גם
הים הוא לחם". כאשר ננטשו ספינות הדיג, הקים חברת ספנות "תרשיש"
רכש ספינת משא, בה עבד גם אריה באייר איש החותרים כקצין. עוד שני חברים שנותרו ללא
עבודה בדיג, המשיכו בשיט באוניות צי"ם: משה שפרגל-אלון
כרב חובל, ויעקב רוזנטל כקצין מכונות באוניות שחצו את האוקינוסים.
חברת הספנות הקיבוצית "תרשיש", שחלמה על חיים
באוניה כקיבוץ צף, לא משכה קיבוצניקים וישראלים בכלל, שלא נטו לחיות בתנאים שכאלה.
אוניות הקיבוץ מלאו "זרים", ולבסוף נמכרה החברה לצי"ם.
הים כמקור פרנסה קיבוצי נגוז... חלום כיבוש הים הפך במציאות לאגדה. ה"מונצחת"
ב-10 קיבוצים לחוף הים: פלמח-ים, גליל ים, שפיים, נוה ים, שדות ים, מעגן מיכאל, נחשולים, החותרים, משמר הים (אפק), סער. רוב שמותיהם מסתיימים במילה "ים".
הרשימה כוללת קבוצה אחת מ"חבר הקבוצות" - "נוה
ים" ואחת של "השומר הצעיר" - "סער".
כל שמונה האחרות הן של הקיבוץ המאוחד. זו עוד עדות
לנחישותו של יצחק טבנקין לכיבוש הים לאדם העברי. אך כיצד קרה שכולם זכו באתר התישבות בחוף הים. על כך יש להודות ל"חלום", של
הצעירים שראו לנגד עיניהם קיבוץ ימי של דיגים בחופי
הארץ עם סירות דיג ורשתות על שפת הים. לכן יישבה הסוכנות היהודית במלחמת השחרור,
את כל הקבוצות "הימיות" באתרים שהתפנו על שפת הים.
אך דייג חופים וסירות ננטש מיד כבלתי כלכלי, ומשעברו
לספינות מכמורת נדרש היה נמל של ממש. זמן מה חשבו שקיסריה תהיה נמל שכזה. אך לבסוף
הפכה חיפה לנמל הבית המתאים היחיד של ספינות הדיג הקיבוציות, בעוד הקיבוצים נותרו
על שפת הים....
משה ברק
:
בין ראשוני המתיישבים > http://www.pbase.com/geyzi/image/117210237/large
המכבסה בפלוגה בקריה > http://www.pbase.com/geyzi/image/117210241
חדר האוכל בפלוגה בקרית חיים > http://www.pbase.com/geyzi/image/117210244
משה ברק ויעקב רוזנטל במסגריית החותרים > http://www.pbase.com/geyzi/image/117210246