15.12.06                 מרצח ארלוזורוב לרצח רבין .   מאת גייזי

 

 השוני בין שני המקרים שהיו רצח פוליטי, הוא  בזהות של הרוצח. זהות הרוצח של ארלוזורוב ,נשארה עד היום  שנויה במחלוקת, כפי שאפשר להבין גם מדברי שאול בנו. ואילו הזהות של רוצח רבין ידועה וכולנו עדים למראות תחיית זרע הפורענות.... אבל יש שותפות גורל בין שניהם ,שהיא חשובה לדעתי יותר מהמידע מי   הוציא את הרצח, מן הכח אל הפועל: בשני המקרים פעלה מערכת משומנת בתאום ראשי המפלגה היריבה, בסיוע בעלי מקצוע בתחום ההסברה והפסיכולוגיה, שמטרתם הייתה לפגוע פגיעה קשה באופיו ובלגיטימיות של קורבנם, במילים אחרות ידוע הייטב מי פעל ל"רצח האופי"של שני האישים האלו, הסתה מן הסוג שידוע כי לאחריה זו רק שאלה של זמן  מי  יוציא אל הפועל את פסק הדין. אם במקרה של רבין ההסתה הייתה רצח האופי ופגיעה בלגיטימיות שלו, במקרה של ארלוזורוב הייתה הסתה ישירה לרצח על ידי יריביו שנקראו "ברית הבריונים" הימין של אותם הימים .האם זה מקרה בלבד ,שמעשי הרצח הפוליטים בין יהודים מקורם בימין ????

רצח ארלוזורוב קטע את חייו של אחד האישים המבריקים ביותר אשר היו אי פעם בהסטוריה הציונית, אשר הצטיין בהבנת התהליכים הלאומיים הפוליטים המתרחשים באזורנו, בניגוד לרוב ההנהגה שהייתה בורה ומתנשאת והובילה את התנועה הציונית לקירות התרסקות, עוזרו  משה שרת שניחן גם כן בראיה נכונה של המציאות, לא ניחן בכושר העמידות והנחישות שהיו לארלוזורוב, והודח מהממשלה ע"י הרמטכ"ל דיין ושר הבטחון בן גוריון בכדי לפנות את הדרך למלחמות יזומות ע"י ישראל. הנה כי כן כמו במקרה של רבין פסיכופטים יחידים משפיעים על ההסטוריה ועל גורל הציונות, יותר מממשלות....