30.1.08
אורי יסוד
ינואר 1933 – ינואר 2008
שבעים וחמש שנה לקרית
חיים
בשבוע החולף צוין ט"ו בשבט . על אף שט"ו בשבט זה
לא דמה לקודמיו לפחות בשנים האחרונות (שהרי אנו בשנת שמיטה) , נזכרתי בסיפור קטן
על המסמל יותר מכל את היום הזה , נטיעת עצים חדשים , אותו שמעתי לפני שנתיים לערך
מפיו של
ומספר שאול : (ציטוט מפגישה שהייתה
לי עם שאול ב – 2.11.2006 בביתו לקראת
אירוע פתיחת חגיגות שנת ה – 75 לקרית חיים)
...אחד הזיכרונות הראשונים
שלי מחיי ובגלל שזה היה אירוע מיוחד במינו הוא נקלט היטב בזיכרוני , אני רואה את
עצמי עומד במקום שהוא כולו חולות , כמה בתים
וחבורה שלמה של אנשים עומדים סביבי , ויש שם חורים באדמה נותנים לי שתיל לנטוע
עץ , לא הבינותי בדיוק מה אני עושה כאן ולמה דווקא אני הייתי אולי בן ארבע או בן
חמש , זה היה ב – 1938 , כשנטעו את הגן הראשון של עצים בקרית חיים .
(סוף ציטוט)
השנה ט"ו בשבט חל בינואר (שאו טו טו מסתיים) ונזכרתי (בעקבות
הנ"ל) ששכחנו
לחלוטין
לחגוג ולציין אירוע מאוד חשוב בתולדותינו,
יום
ההולדת השבעים וחמישה לקרית חיים
הרעיון הזה לציין אירוע כל כך חשוב בחיי קהילה כנהוג במקומות
רבים ובמצבים מגוונים (אישי , שכונתי , עיר , קיבוץ , בית ספר , וכו') כמו שמגיע לקרית
חיים התחיל דווקא לא רע , לאחר הכנס הבלתי נשכח של תנועת הנוער (הנוער העובד ,
גורדוניה והתנועה
המאוחדת)
לדורותיהם (אוגוסט 2004) , הצטרפתי
לד"ר חדווה טרגר ויחד התחלנו להוביל קמפיין (אם ניתן
לכנות זאת כך !)
לחגיגות ה – 75 לקרית חיים ,
גייסנו לשורותינו את ד"ר
ב – 7.1.2007 וכמעט באפס זמן הפקנו את אירוע הפתיחה
שהיה מורכב , מסובך ומוצלח מאד כאחד כשבמרכזו ההוקרה וההצדעה לבני משפחת ארלוזורוב . הסיפוק מהעשייה הזו היה עצום , והאדרנלין שבגופנו
החל משתולל לקראת הבאות !
בדברי תודתו למחרת האירוע כותב
לאורי,
חדווה ואיציק שלום רב !
... קשה
להאמין שרק לפני תקופה קצרה בקרתם בביתנו וסיפרתם בהתרגשות על הרעיון-אשר לבש עור
וגידים ,אמש, כשהינו עשיר ,מכובד ומרגש. אתם ראויים
לציון לשבח על ההפקה והארגון ובמיוחד לאור הזמן הקצר שעמד לרשותכם.
הארוע החזיר אותנו לעבר הרחוק של ילדותנו, כאשר
הערכים של ציונות ועבודה היוו את הבסיס לחיינו .
קרית חיים היתה
סמל ראשוני וחדש להתגשמות ערכי הציונות העובדת ,שלא במסגרת הקבוץ והמושב ועל
כן כה נקשר אליה חיים ארלוזורוב. הקריה היתה מודל לחיקוי של התנדבות וגבורה--אינני זוכר קרב גדול
בתקופת מלחמת הקוממיות שבני הקריה לא השתתפו בו,בעיקר בפלמ"ח ובכרמלי, ואכן
זכר הגבורים עלה אמש. אנו מלאי הערכה על
יחסכם החם והרגשי כלפינו, ועל שלובנו במשפחת הקריה ,בחג ה-75 להיווסדה....אנו
מלאי הערכה על יחסכם החם והרגשי כלפינו, ועל שלובנו במשפחת הקריה ,בחג ה-75
להיווסדה. אנו מאחלים לכם שנת שמחה ויצירתיות בחגכם-חגינו.
בברכה חמה ובתודה על הכל שאול ארלוזורוב ובני המשפחה... (סוף ציטוט)
כמפיק בפועל של
האירוע וכמי שהיה מאד מעורב בהכנות לפעילויות מתוכננות בהמשך שנת יובל הזו ציינתי
בפתיח של
מסמך סיכום שכתבתי : ...ראשונים תמיד אנחנו
.... אירוע הפתיחה , ירית פתיחה
היום בסוף
ינואר 2008 אני אומר בצער ובכאב גדול : ירית פתיחה ... וירית סיום !
הישוב הקטן הזה קרית חיים תרם להקמתה וביסוסה של מדינת ישראל
(יחסית
לגודל האוכלוסייה)
יותר מכל יישוב אחר בארץ ובכל שטח שהוא , בניה ובנותיה פארו ומפארים את תנועת
ההתיישבות בכל הארץ ממטולה עד אילת , מן הירדן עד הים , את בטחונה מאז מלחמת העולם , המחתרות , הקמת צה"ל עד
ימינו אלו , את האקדמיה , הספורט והחיים הפוליטיים . הם המייצגים את מקימי ובוני
המקום הזה שחלקם חיים בו עד היום והם זכאים ליחס קצת שונה , אך מה לעשות שהעיסוק
היחידי של פרנסי המקום המיוחד הזה והשלטון המוניציפאלי שמעליהם , מתמקד במלחמות
יהודים ואין להם זמן לחשוב ולשמח את
התושבים ! כמה חבל שכך קורה ! מגיע לנו ולהם קצת יותר !
אולי הם לא שמים לב אבל יכול להיות שזו הייתה ההזדמנות
האחרונה כי על דלתותינו מתדפק רעיון
האיחוד בין קרית חיים לקרית ים ! והזיכרון היחידי יהיו החמרים מאירוע הפתיחה
השמורים באתר זה !
כמה חבל !