11.6.09 "רגע של
עברית" : מאת משה ברק
ביום ג'
בשעה 15.55 שידרתי ברשת ב' ברדיו את המדור "רגע של עברית"
לאותו יום, בנושא "זכויותיה של ההברה האשכנזית".
ולהלן רישום השידור : הברה ספרדית לעומת הברה אשכנזית
מנחם: באולפננו היום משה ברק מקיבוץ גבת, שבעמק יזרעאל,
מורה ומורה דרך, מחבר הספר "גבתי דבר גבתית".
ואתה מבקש היום, משה, להשיב משהו ליוקרתה של ההגייה האשכנזית דווקא.
משה: כידוע,
כדי לשמור על שלום בית בישוב היהודי בארץ, הסכימו בין העדות, על כך "שכותבים
בכתב מרובע כדרך אשכנזים ולא ברש"י כספרדים, אך מדברים בהברה ספרדית. היה זה
ויתור גדול של האשכנזים שהיו אז כ-95% מיהודי העולם. אך אלה שעמדו מאחורי ההחלטה,
הסבירו כי ההברה הספרדית נכונה יותר, כי היא שומרת על ההבדל בין עי"ן
לאל"ף ובין חי"ת לכ"ף.
על ההבדל בין כ"ף דגושה לקו"ף גם הם לא
הקפידו. אך לא יתכן לחשוב שמסורת אחת הייתה כולה נכונה בעוד שהאחרת כולה מוטעית.
הנה מסתבר שגם בהברה האשכנזית היו כמה הבחנות נדרשות שההברה הספרדית התעלמה מהן.
ההברה האשכנזית מבחינה בין ת"ו דגושה המובטאת
"ת" למשל "תּורה" לבין ת"ו בלתי דגושה המבוטאת ס' למשל
"אמת" שמבטאים "אמס"; כן מבחינה ההברה האשכנזית בין סגול
המבוטא "אֶה" למשל "ילד" לעומת צירה המבוטא "אֵי"
למשל "סֵפֶר" שהאשכנזים מבטאים "סֶיְפֶר"; ההברה האשכנזית
מבחינה גם בין "פתח" שמבטאים "אָ" בעוד קמץ מבטאים
"אוּ" כמו במילה "מַצָּה" שבהברה אשכנזית מבטאים "מַצּוּ".
הדבר המשעשע ביותר, הוא החולם שהאשכנזים מבטאים
"אוי" כך "אומר" יקראו "אוימר"
ו"המוציא" זה "המויציא" אך לא ברור
מי שומר את ההיגוי הנכון מימי קדם.
מנחם: תודה רבה למשה ברק
בחדשים הקרובים ישודרו עוד שלשה פרקים עליהם תבוא הודעה מוקדמת.