25.8.09
גייזי : תחבורה נחשונית
"בהיאחזות הנחל מול עזה" ובנחל עוז.
לפני זמן לא רב העלה משה ברק את סיפור המשאית כלי התחבורה של הקיבוץ...
זה הזכיר לי ימים אחרים שהיו בהיאחזות הנחל הראשונה מול עזה שהפכה להיות
נחל עוז. הפרדות שמשו לעבודות השדה, משכו אחריהן כלים חקלאים, לזריעה או לגיבוב
קש, שימשו להובלת משאות מהשדה וכך גם להובלת אנשים לעבודה בשדה, או ככלי המקשר בין
הקיבוץ לצומת סעד שם היו יורדים מן האוטובוס במרחק
היו גם הסוסים ששמשו לשמירת שדות, והיו החמורים
שהיו "רכב" מ"כ השמירה, או להובלת האוכל מן המטבח
לעובדי השדות המרוחקים, וגם
כמובילי כלות לחופתן.
והיה.... הסופר וויט המשאית שהובילה את פרי השדות לתנובה רחובות, או הביאה
את האספקה מתל אביב לקיבוץ,
או את חמרי הבניין אותם פרקו החברים בשעות "המנוחה" בתורנות אחת
מרבות שנקראה תורנות פריקה.
הסופר היה גם כלי התחבורה לנסיעה להצגות ולסרטים שמחוץ לקיבוץ
ולטיולים:בסוף 1956 אחרי מלחמת קדש נערכנו
לשני טיולים זה אחר זה, כל אחד לשבוע ימים לחרוש את סיני לאורך ולרוחב,
סנטה קטרינה ,אבו רודס, א-תור,
ראס סודר,שארם, דהב ,נואיבה ...איפה לא,העמסנו בקדמת ארגז המשאית צמוד
לקבינה חמש חביות בנזין, ועליהן לגובה את ארגזי הארוחות ,היינו מחולקים לקבוצות
שלכל אחת מהן בנפרד היה ארגז המיועד לארוחה המסוימת ביום המסוים,וכמובן ציוד נוסף
המאפשר להתקיים שבוע במדבר כולל אמצעים נגד שקיעות בחול. השגנו רישיון לטיול
"לאל עריש",והוספנו בגוף הרשיון ..."ולדרום סיני" ויצאנו
לדרך, כשהתברר לצבא לאן פנינו מועדות משה דיין נתן הוראה לעצור
אותנו הוראה שהטרידה אותנו כל
הדרך....אלא שבמחסומים הוצבו חיילי הנחל המוצנח מהגרעין שמיועד לנחל עוז וכך
השלמנו את הטיול הנפלא במלואו. המצגת הקצרה המצורפת כאן מתארת את אמצעי התחבורה של
אותם הימים.