20.8.10 משבתי
בן-שם :
לחזור מהרי ההימלאיה הקרירים
מעון יתומים הסעדה במקדש הזהב מקדש הזהב הורדת הדגלים בגבול פקיסטן
אנשים יקרים שלום לכם.
מה טוב שובי מהרי ההימלאיה עטופי השלג ומחדירי קור, לארצנו היפה והחמה העוטפת בזיעה.
במקדש הזהב אשר באמריצר בירת פנג'אב הסיקית, (צרפתי תמונה),
ראיתי את אלפי סיקים הבאים להתייחד, להתחזק ולהוושע. אי אפשר שלא להבחין כי למרות
מבט עיניהם המביעות תקווה והמבקשות עזרה, הסיקים הם אנשים גאים ואופי זה בא לידי
ביטוי במנח גופם התמיר, היציב והגאה. גם של אלו הסועדים ארוחת חינם המסופקת, מוכנה
ומוגשת על ידי מאות מתנדבים ללמעלה מעשרת אלפים איש ואישה כל יום, (ראו תמונה).
בטקס חילופי המשמרות והורדת הדגל בערבו של יום, בגבול הודו
פקיסטאן, (ראו תמונה), כל רס"ר היה מתגאה בחיילי שני הצבאות התמירים,
והחסונים, הנבחרים במיוחד לטקס ופרט לצבע המדים, דומים להפליא אחד לשני. אולם
למרות סובלנות זו, גם שם פורצות מלחמה עמוסות הרוגים כל מספר שנים.
בדרמסלה ביקרתי במעון ליתומים
טיבטיים ששרדו את הכיבוש הסיני. המעון מתייחד בניקיונו ובטיפוח המקום. הצוות דואג
לילדים שלבושים היטב, החדרים מסודרים, נקיים וצנועים. מזכיר חדרי ילדים בקיבוץ של
פעם, (ראו תמונה). בכיתות הלימוד שוקדים התלמידים על שיעורם וכולם קשב
למורתם.
שם גם ממוקם מוזיאון השואה הטיבטי קטן וצנוע אולם הזוועות
הן אותן הזוועות המוכרות. מקדשו של הדלהי למה הצמוד למוזיאון, מרכז מספר רב של
נזירים טיבטים ומנסה לשמר את הרוח הטיבטית
העצמאית. אשר נמנעת מהם בטיבט.בתום ביקורים אלו לא נשאר לי אלא לחשוב:
"אבוי לחלשים...".
דרישת שלום זו אינה באה במקום מצגת שתבוא.
בינתים שבת שלום וכל טוב. שבתי