"אתרי הזבל" כתב  אבישי בנקיר, צילום ועריכה, גייזי שביט.           <  להקליק

 

אתרים בקריה שהיו פעם שוקקי חיים ופעילות , היום העזובה והעליבות שולטים בהם. 

 

חורשות האקליפטוס מערבית ולאורך מסילת הברזל,הן היו מוקד לפעילות תנועת הנוער העובד והתנועה המאוחדת, היום הן משמשות כאתרי הפסולת של הקבלנים שבנו את המנהרות ותחנת הרכבת.

           <  להקליק על התמונות    

 

                                                               

 

בנין "בית הפועל"  :  עבר מפואר של הפועל קרית חיים , התעמלות  הרמת משקולות ועוד.  כיום מקום נטוש, עזוב ועלוב.

                    < להקליק על התמונות

 

 

 

 

איצטדיון הכדור סל של הפועל קרית חיים: קבוצת הכדור סל, הייתה מקור גאווה לבני הקריה, היום מחראה  ומקום לעישון סמים...

                  < להקליק על התמונות

 

 

 

איצטדיון הכדורגל: האיצטדיון וקבוצת הכדורגל של הקריה, שחקני העבר שהביאו כבוד לקריה, אין להם זכר שם היום, המקום הפך לאתר השלכת אשפה לקבלנים ולשיפוצניקים מלכלכים .   

 

 

 

 

החווה לגידול צמחים עוצרי חולות : החווה שכנה ליד חוות המיכלים של אי. פי. סי. ומול האיצטדיון , במקום נעשתה עבודת מחקר וניסוי בראשותו של הד"ר צוריאל, אשר בחזונו ראה צמחיה ועצי קוקוס למיניהם ,המייפים את החופים ועוצרים את נדידת החולות לעבר הישובים, החלום נגוז כאשר התברר שמבני בטון  מכוערים עוצרים הכי טוב את החולות... המקום גובל כיום בגן עירוני מטופח.... אבל הוא עצמו מוזנח ומכוער.

                          <  להקליק על התמונות

 

 

 

קולנוע היובל בקריה המערבית  הוקם בשנות ה-60 ,היה אחד משני בתי קולנוע בקריה, שהקרינו על מסך "סינמסקופ" אמצעי חדשני באותם הימים, הקולנוע נסגר, היו תוכניות להשתמש בו לטובת אבות הקריה, אבל גם תוכנית זו נפלה, והמקום מוזנח ובולט בכיעורו.

ממול בית מפלגת העבודה, הפך למקום עזוב ונטוש, מן הסתם עוד לפני שזה קרה למפלגה עצמה....

                          

 

 

 

מחנה "פלוגת הים" בחורשת האקליפטוסים, המחנה שכן בין קרית חיים לקרית מוצקין,  במשטח המלוכלך והמוזנח, עמדו בראשית שנות הארבעים, הצריפים והאוהלים אשר שמשו את חברי הפלוגה שעסקו ב"כיבוש" העבודה בנמל חיפה ויותר מאוחר הקימו את קיבוץ שדות ים, בין חברי הפלוגה הייתה חנה סנש, שהדריכה בסניף הנוער העובד בקריה, יותר מאוחר התגייסה לצבא הבריטי וצנחה מעבר לקווי האוייב הנאצי, נתפסה ונספתה לאחר חקירות ועינויים. במקום עצי אקליפטוס עבי גזע מן הזמן ההוא, ,היה ראוי שהמקום הזה יונצח ויכובד לטובת ההיסטוריה המפוארת של המקום, אבל כמו במקומות אחרים בקריה, המקום מוזנח, עלוב ,משמש לפסולת ולחניה לא מסודרת.

  <המקום: להקליק                         על חנה סנש ועל הצנחנים>   

אחרי  פתיחת התמונה של המאמר בעיתון > חונים על התמונה עם החץ של העכבר > כשמופיע למטה מימין סימול הפריסה >  להקליק עליו.

 

 

התחנה לאימון כלבים של הד"ר  רודולפינה מנצ'ל, על גבולה הדרומי של הקריה, היקית נמוכת הקומה, אימנה כלבים לצבא הבריטי, להגנה ולצהל, טיפחה את גזע הכלבים "הכנעני" , ויותר מאוחר הקימה בית ספר לאימון כלבים לנחיית עיוורים,

את טכס הנחת אבן הפינה כיבדה בנוכחותה הגב' הלן קלר, (הסופרת החירשת-אילמת  מארה"ב)

כיום כבודו של המקום נשכח, וכמו מקומות אחרים בקריה,שכבודם נרמס בשכחה, עזובה ולכלוך.

          < להקליק על התמונות

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94         תגובת אורה יוליוס  >>>  

 

 

 

לסיכום :יש בתים חדשים ויפים מעוררי התפעלות בקריה, אך בתחום שימור אתרים מעברה של הקריה  לפי מבחן התוצאה ,לא נראה שנעשה משהו, אפילו אם לא משמרים זיכרון של מקום, היכן הפיקוח העירוני שאינו עושה דבר למניעת מפגעי הזבל הלכלוך והזוהמה  ? ? ?   קריה שלא מכבדת את עצמה, שלא תצפה שמוסדות אחרים יעשו זאת.......

 

אנו מקווים שכל מי שרואה את המסר יעזור להעביר אותו למקום בו יעשה בו שימוש לתועלת ולשיפור המצב !