קרית חיים
19.2.07
רחוב
י"ח (ציזלינג) שלי מאת אורי יסוד
כשקראתי את שכתבת נילי דיסקין על רחוב י"ח
את ברכתו וקריאתו של גייזי לשותפות בשחזור רחוב
י"ח כשכל יוזמה תתקבל בברכה , החלטתי להרים הכפפה ולנסות לשחזר , להשלים ,
לתקן , להוסיף והכל מתוך לווקאל פטריוטיות לרחוב הזה
שבו גדלתי וביליתי חלק ניכר מחיי , אמא ואבא ז"ל חיו בו עד יומם האחרון , אבא
יעקב ז"ל נפטר בן 86 ב – 2
בספט' 1987 ואמא נחמה
ז"ל המשיכה לגור בו שתיים עשרה שנה נוספות בצלילות דעת מרבית עד יומה האחרון
ונפטרה ב – 16 ביוני (סמוך ליום הולדתי) 1999 בגיל 96 ובכן , ברחוב
י"ח הופשרו מס' מגרשים לבניה מאד מוגדרת של בתים בני שתי קומות לארבע משפחות
עם חלקת אדמה קטנה המחולקת בין הדיירים (זכר למשקי העזר שהיו בבסיס הקמתה של קרית חיים) והגובלים עם מגרשי רח' הקיבוצים של היום ומה שהיו
פעם באמת הקיבוצים שהחלו את דרכם בקרית חיים , בערך מהצרכנייה וצפונה סדר גודל של
כעשרה מגרשים . אינני יכול לזכור את תחילת ההתקשרויות והבנייה , אבל אני יכול לומר
בברור לפחות לגבי הבית שלנו שהוא נבנה במהלך מלחמת השחרור ואם אינני טועה נכנסנו
לגור בו עם תום הקרבות ב – 1948 , שמעון (צ'ימני)
אחי היה בכתה ח' ואני הייתי בתחילת כיתה ב' בבית הספר ב' (לימים מגינים) . וביום קיץ אחד , מגיע גבל מרחוב ג' עם טנדר הפורד שלו (מעין חצי משאית) , ואנו עוברים דירה , זה אינו דבר
של מה בכך , כי לעבור מדירת חדר אחד ללא חשמל עם שירותים ומטבח משותפים בחצר ביתם
של משפחת שולקיס ברחוב ב' 16
, לבית בן שלשה חדרים מטבח גדול שלוש מרפסות והמון חשמל , עם חלקת אדמה קטנה והכל של המשפחה שלך זה אירוע מרגש עד דמעות שנכרת בזיכרונך על
אף גילך הצעיר ולעולם אינך יכול לשכוח !
ומבחינתם של אבא ואמא זה היה כמו לצאת מהחושך אל האור . וכך עם מעט המיטלטלין אנו
מגיעים לביתנו החדש ברחוב י"ח 42 . ומתחילים
חיים חדשים , אנו גרים בבית עם עוד שלוש משפחות , לצידנו בקומת הקרקע שרה שמואל
וביתם שולמית בלצ'יקוב . בקומה השנייה ממש מעלינו
יונה זאב ובניהם דוד ויורם זילברגלייט . לצידם אסתר חנן וילדיהם ישראלה
ויוסי ריבקו . לכל משפחה חלקת אדמה קטנה , שותלים כמה
עצים , מגדלים קצת ירקות והרבה פרחים . אט
אט מתמלא הרחוב במשפחות שראשיהן (כמעט כולם) עובדים
במפעלי התעשייה שבסביבה "שמן" , "וולקן", "פניציה" , "המגפר" , "הימה" ,
"סולל בונה" , "בתי זיקוק" וכו' (שחלקם קבורים מתחת לקניוני
ענק שבסביבה) והאמהות מנהלות את חיי היומוים , חיים
בצניעות רבה מסתפקים במועט ומרוצים ממה שיש להם . אחי שמעון (צ'ימני)
מתחיל את לימודיו בבית הספר התיכון ברחוב ד' ואני תלמיד כיתה ב' משתרך קיץ/חורף לבית הספר ב' – "מגינים" . אף אחד לא הסיע אותנו ואת האופניים ירשתי
כשאחי יצא לצבא . רחוב י"ח בחלקו
הצפוני היה רווי חיי חברה של הילדים ובני הנוער ולא הרגשנו שום ריחוק ממרכזי
הפעילויות של הקריה (על אף שמיקומנו הפיזי הוא על גבול קרית מוצקין) שעיקרן בתי הספר
ותנועות הנוער וכולנו היינו שם , מחוברים חזק ושותפים לכל אי אפשר לדבר על רחוב י"ח מבלי להזכיר
חלק מהדמויות שחיו בו ואולי נצליח בהזדמנות זו דרך האתר הנפלא הזה לגלות אחדים
שנעלמו לנו . בכניסה לרחוב מכוון רח' ה' (שרת) הממשיך עד קרית
מוצקין , מצד שמאל נמצא עד היום אחד האתרים הסמליים
ביותר בתקופת פריחתה של ההסתדרות – בית לשכת המס , ובהמשכו לשכת העבודה בה כיכבו בוקי פישר ז"ל (אביו של גיורא) , אברהם אברמובסקי ז"ל (שהוזכר אצל נילי , אביה של נורית) ומרים רייס ז"ל (אימם של יואל ז"ל , אילנה שתבדל"א , ובן כיתתי משה ז"ל) מרח' ד' ומראשוני קרית
חיים . מצד ימין היה ביתם המפואר של משפחת סטוצ'ינסקי
שבאו מרח' ב' שרה ומשה ז"ל בניהם חיים (חופש) ז"ל ויבדלו לחיים ארוכים
יורם סתו מיודענו העושה ימים כלילות ע"מ להעשירנו
בנוסטלגיה המפוארת של הקריה ואינו מוצא מנוחה בעיסוקו הנהדר הזה ויוסי האח הצעיר
שעדיין מתגורר ברחוב י"ח פינת ט'ו סמוך לצרכניה .
בחצר הבית הזה הייתה חנות האינסטלציה הראשונה אולי בקרית חיים שיכולת להשיג בה הכל , הגלגול הראשון של הום סנטר .
שכניהם (גדר משותפת) של משפחת סטוצ'ינסקי הייתה משפחת רייף אפרים איש סולל בונה ורעייתו בלהה ז"ל הבנים יאיר
ודרור לימים שינו את שמם לרון והאחות הצעירה פרחיה . יאיר מבוגר ממני בשנה היה חבר
בעדת שדמה בתנועה המאוחדת ויחד עשינו מסלול זהה בדרך גדילתנו בקרית חיים .
פגישה אקראית עם אפרים ז"ל אביו של
יאיר ליד בנק הפועלים בקרית חיים סמוך לסיומה של
מלחמת יום כיפור לא תשכח ממני לעולם , לאחר מה נשמע ומה שלומך אומר לי
אפרים "תראה איזה מזל רע היום פרשתי לגמלאות והיום יאיר נפצע קשה במלחמה ,
איזו מתנה קבלתי לפרישתי ?" , במעמד זה נודע לי לראשונה על פציעתו של יאיר .
בבית מול בית רייף י"ח 50 גרה מש' פוקס ובנם יגיב
(קצת יותר מבוגר ממני) שגם הם אם אינני טועה באו מרחוב ב' , בדירה שלידם הייתה
מספרת יונה , בנה שולי הוא בן כיתה של יאיר רון , את שני אלה לא ראיתי שנים ארוכות
ואולי עתה באמצעות האתר יחודש הקשר . הבית ליד בית רייף
על פינת רחוב ו' (יציב) והשייך למעשה לרחוב ו' , (אך מי שם לב לגבולות) היה ביתה
של משפחת אלכסנדרוני האם אסתר ז"ל עבדה בקופת
חולים ואני זוכר את אחיו ז"ל של סבי אביבי שהיה בא כל בוקר לאסוף אותה , האב
ז"ל היה בכיר בקק"ל ולהם שלשה ילדים , נירה בת גילו של אחי שיצאה עם
גרעין הנוע"ל לגבים , ישראל חבר קיבוץ מעיין ברוך
ועמי בכיר בתעשיה הכימית , מולם (הפינה השנייה של רחוב
ו') גרה משפ' אשכנזי אחד הילדים , יוסי בן גילי היה חבר
טוב הם עברו לנתניה ומאז (אולי חמישים שנה) אינני יודע מאומה עליהם . הבית שלידנו
י"ח 40 היה מיוחד ושקט מאד שלשה מתוך ארבעת הדיירים היו עובדי בתי הזקוק
פנינה מורה למלאכה בבתי הספר בקריה ובעלה רומק רטנר ז"ל , ובנם דן גם הוא בן גילו של אחי הנשוי לאיטה שגם לה עבר ברחוב י"ח
(מהאזור של נילי) , שהם חברי קיבוץ "להב" בנגב. שכניהם בקומת הקרקע קובה
ופנקה הלפרין ז"ל ובתם נילי בקומה מעל משפחת פודלוצקי והבנים יוסי החי כבר שנים רבות בארה"ב ובני פלד
, לידם משפחת קרייסברג , הילדים מוטי ורוחל'ה ואם אינני טועה האם צילה חיה עד היום בבית הזה . תוך
כדי הכתיבה עולים בראשי המון זיכרונות , בעיקר לדמויות ולתושבים שהיו בקטע קטן זה
של הרחוב בין בית משפחת סטוצ'ינסקי לבין ביתו של יוסי
סתיו בפינת רח' ט'ו ועוד לא הזכרתי את קוסטין וגרינברג , את קלוץ וד"ר חיימוב
את משפ' פקר ואת הרב ויזל
ובית הכנסת שלו בחצר , את משפ' מזרח , משפ' חן , את המורה משה בן יוסף רעייתו המורה יהודית שלזכרה
עשינו בבית הספר מגינים גינת פרחים שנקראה גן יהודית .
את חברותי הטובות צביה נרקיס וחיה גורן והוריהם זלטקה וזיסקינד ז"ל , את
ישראל ורחל פוקס ז"ל שהיה מנהל סניף "דבר" בקרית חיים וילדיהם
ראובן ושרה , דינה ופסח ז"ל והילדים הניה ,נירה
וחיים שטרנפיין , מלכה וויקטור
ז"ל והילדים נאווה ויורם ובטח החסרתי
עוד רבים וטובים נוספים ,משחקי הילדים ומעשי הקונדס וכו' וכו'
. וכשהתחלתי לכתוב אמרתי
לעצמי שני עמודים ולא יותר , ומכיוון שאני לא עומד בכך ויש עוד סיפורים רבים , אני
מסיים בשלב זה , מצטרף לקריאתם של נילי וגייזי ומזמין
גם אחרים לכתיבה ולסיפורים .
אורי יסוד
י"ח (ציזלינג) 42
כיום , הגדוד העברי 26א'
ק ר י ת
ח י י ם