16.4.10 מחניק
בית אור/יפה
על משפחת יפה
רחוב לביא 7 (כ"א) קרית חיים
ההורים
משפחת יפה שמואל ורוזה (רחל)
גרה בבית ברחוב כ"א (לביא) מאז בנייתו
1938.
שמואל, שכינויו היה מולה,
נולד בעיר דווינסק שבלטביה.
עלה לארץ ב- 1920. היה ממקימי בית החרושת שמן ועבד בו, עד יציאתו לפנסיה עקב
מחלתו. היה חבר בהגנה ופעיל בה בימי מלחמת השחרור. היה חבר בוועד עובדי שמן. נפטר
ממחלת לב בגיל 68.
רוזה, גם היא ילידת דווינסק, עלתה לארץ בגיל 13 עם אביה. האב חזר לרוסיה והיא
נשארה בארץ ועבדה בפרדסים. עקב מחלת הקדחת חזרה לרוסיה ולמדה שם אחות. נישאה למולה
ונולדה הבת לאה. אז עלתה לארץ שוב, ב-1938. הייתה אחות בקופת חולים ברחוב ו' וגם
אחות בביה"ס.
בתקופת הצנע ואחרכך, בחצר גדלו עופות, עיזים, עצי פרי, ירקות. התוצרת
הייתה למשפחה וגם לעזרה לחולים ונצרכים.
הבית היה מקום מפגש לכוס קפה, מנוחה וארוחה לעובדי ניקיון ועובדות משק בית בסביבה.
לאחר מותו של מולה, עברה רוזה
לקבוץ גבים, שם הייתה בתה חניק חברה. בגבים עבדה בכל
אשר נדרשה, כאחות המרפאה וכסייעת לרופא השיניים. היא שיכנה בחדרה הקטן חולים
בודדים שהיו זקוקים להשגחה. כמוכן עבדה בבישול ובמחסן בגדים. חדרה היה מועדון
לילדים, שבאו לראות טלוויזיה (אז לא היו טלוויזיות בבתים). הכינה ריבה לכל הקבוץ
מפירות העונה, גפילטע פיש וקרפלאך לראש השנה. נפטרה לאחר התקף לב קשה בגבים, בגיל 78.
הבנות
לאה–לילה נשואה לנחום לבב בן קרית חיים, אחות במקצועה. חיה ברחובות. ילדיה: ארז, מיכל וערן.
חנה-חניק נישאה לאורי בית אור, שהיה חבר גבים. חיו יחד
בגבים כ-40 שנה. ב-1996 עברו לבאר שבע וב-2007 עברו לכפר סבא. עבדה במגוון עבודות ותפקידים בקיבוץ
גבים. בבית חנוך שער הנגב עבדה כמורה לביולוגיה וכימיה ועוד. אח"כ, עבדה
כיועצת גנטית בבית חולים ברזילי באשקלון, סורוקה בבאר
שבע ובבתי חולים אחרים במרכז הארץ. בניה : זהר, זיו, יהלי
ואורון
אהרונה נשואה לשמואל גל. עובדת
סוציאלית. ילדיה: נעם, עינב, חגי, נגה. חיה בקורנית.
השלוש היו חברות פעילות בתנועת הנוער
העובד בקריה.
הבית נמכר לפני כמה שנים.