רחוב א ב"הגנה"

רחוב א לכל אורכו, חפף קו הגנה מקטע ארוך יותר. מפקדת ההגנה בנתה את הגנת הקרייה על ידי חלוקה לקטעים. קטע א' החל בקצהו הצפוני של הרחוב, במקביל לפסי הרכבת עד לרחוב א 1 בית סטרולביץ'. על הגג ניצבו שני מיבנים עם חרכי ירייה. עד לפני כשנתיים היו עדות אילמת ומוצקה לשנות המאורעות וטרום העצמאות. לאחרונה בבחינת "חדש בפני ישן תוציאו"- נהרסו.

סטרולביץ' מייצג את ניצני הקפיטליזם בקרייה. רפת חליבה סיפקה את הנוזל הלבן, וכן גבינות, ללא תיווך של תנובה. קו הקטע פנה מזרחה אל מכון המים , הישן, כאן עדיין ניצבות, בפינות הגג, עמדות הגנה וירי. גבול קטע א הסתיים במגדל המים.

בתחילת 1947 במספר לילות שכבו מארבים, בחורשה. המתינו לרכבת מסוימת, מבירות. מעט מאוחר יותר, האזנה במרכזית (הבורג') מעלה השחרור, מיקדה את הנושא לשיירת הנשק שנפלה למארב במבואות קריית מוצקין- בקרבת הבית של דובץ' רבינוביץ. שם הותקפה ע"י כתת פלמ"ח מרמת יוחנן. אביגדרוב עוטר באות הגבורה. השיירה הורכבה מכמה משאיות מק, בליווי חיילים סורים. מפקדי כנופיות בכירים, ליוו השיירה במאסף, הצליחו לסוב אחור ומצאו מקלט בעכו.

אושפיז א 21 ואולי 23 ניהל את מחלקת המים. בעוד שתפקידו החשוב: סליקר של מחסני הנשק, ביחד עם גאון מרח ד. מספר מועט של רובים בריטים "נרכשו" מחיילים שבאו להתארח ולסבוא בקפה –רחוב ה. אב משפחת שישא

רחוב א 18, נפל בקרב כיבוש (בירווה) אחיהוד.

האחים מיצקביץ נפלו בשיירת יחיעם. לרגל המצור נטמנו זמנית בנהריה.

אליעזר וורמס רחוב א 2 שימש כראש מחלקת המים, נטו- לאחר הכרזת העצמאות. יחיד במחלקה של איש אחד, דווש באופניו, לכל מקורות המים בקירייה. רק שנים לאחר מכן "מקורות" פרשה שליטה ארצית. ומחלקת המים תפשה את מלוא השטח של התנועה המאוחדת.

בעת שהתכוננו למצור, ההגנה הטילה על הצרכניה להתקין מאגר נפט. זה נחפר בתנועה המאוחדת, ליד מבנה המוסך ששימש את הבריטים.