היום בקרתי את יהודה.

פתאום הבנתי,

מה שהיה איננו

ולא יהיה עוד.

19.06.02

להורינו

יש לי אח גדול והוא אינו

פניו אתנו , אך לא עוד רוחו

מאבא ירש את הראש

מאמא , הצמא לדעת

ראש גדול היה לו והוא כבר לא

ראש גדול, מלא, חושב ,מנתח

בדיוק מדעי ובהירות,מגדיר ומנסח.

יש לי אח ידען שכבר אינו יודע,

היה לו זכרון גדול והוא אינו

אחי סקרן היה,ללמוד, לדעת

היום איבד ענין בכל שמסביבו

אחי רצה הכל לדעת וללמוד

היום הכל אבד, נשכח, לא עוד

היה רעב לדעת וגם אכלן גדול

כל מאכל בר טעם,

נבלע אל תוך קרבו

היום בכלל כבר לא רעב

לכל מעדן מתנגד, מסרב

היום אליו להתחנן צריך

שפרור לפיו יסכים להכניס.

הוא איבד כל רצון

וכל בדל של תקוה

לנו נראה שהחליט החלטה

החלטה קשה, החלטה אישית,

החלטה של אדם שאיבד רצונו

שאיבד זכרונו שאיבד את הכל.

שנים לא קלות ידע בימיו

אך זכה וקיבל את מתנת חייו

והאור היחיד , שתמיד איתו

ממשיך ומתמיד להאיר את יומו.

אדם מעולם שהיה ואינו .

הראש שנשחק ממחשבה והגות

שהבלות כרסמה בו בלי כל לאות.

אני זוכר ותמיד אזכור

את יהודה אחי ,

מורה, איש מדע, משכיל ונאור.

גדעון

יהודה נפטר ביום ד' ח' באב תשס'ג 06.08.03

הלוויה התקיימה למחרת.