9.5.08 לזכר יוחאי קופליק מאת אורי יסוד
לדבר על יוחקה בלשון עבר זה דבר בלתי נתפס ! רק לפני זמן לא רב בערב
קן משוחזר של עדת "תקומה" ועל אף שלא היה בעדה זו היה יוחקה מאד דומיננטי
בערב זה , החברה אהבו אותו ושמחו בנוכחתו . אדם שמח שתמיד בת צחוק על פניו , תמיד איזה
בדיחה על ותיקים , משהו באידיש , תמיד ישאל לשלומך ולשלום משפחתך והפגישה אתו
מלווה כל העת עם הרבה צחוק ושמחה , כך
מצאתי אותו בבית חולים כשבאתי לבקרו ישבנו שעה ארוכה והעלינו זיכרונות על
ה"בראשית" של קרית חיים , על הימים הטובים
בתנועה , בקיצור נוסטלגיה אמיתית . והמבקרים האחרים באותו מעמד הסתכלו עלינו כמו
על שני משוגעים שמקשקשים שטויות בצורה
מוגזמת .
"היתקלותי"
הראשונה עם יוחקה הייתה במחנות הקיץ של התנועה ביער
חדרה אני וחברי בתחילת דרכינו
ב"תנועה המאוחדת" תלמידי כתה ה'
נלקחנו שבויים ע"י חניכי "בני עקיבא" , שהיו במחנה שכן והושמנו בבור שבויים , בחצות
הגיעה קבוצה של בוגרים מהקן בראשות יוחקה ובהשתתפות עוד
כמה חברה ושחררו אותנו וכפעולת נקם עצרו את מדריכי "בני עקיבא" אם תרצו
אולי פעולת התגמול הראשונה . כשעברו דליה ויוחקה לכפר
הורדים נוצר ואקום כאן בסביבתנו רח' ג' (הגדוד העברי) . וכשהיה מגיע מעת לעת לעודד
בן דודו , הרגשת משהו באוויר היינו יושבים על הדשא ומקשקשים וצוחקים. יוחקה ! אתה כבר חסר לנו ולעולם לא נשכח !
דליה ,
הילדים , הנכדים , עליזקה ומשפחתה , עודד יעל והילדים
היו חזקים כמו יוחקה !
דמותו של
האיש הצוחק ושמח תמיד לא תמוש מאיתנו .
יהי זכרו
ברוך . אורי.