לזכרו של סמל קליין. מאת יוסי וולך 16.10.2008

סמל קליין,

הדמות שהייתה,

חלק בלתי נפרד מילדותינו.

סמל קליין,

היה השוטר שתמיד רצינו שיבוא.

כשאמא הייתה מאיימת עלינו,

"אם את האוכל אתה לא גומר,

יבוא לך שוטר."

סמל קליין,

היה אחראי על כל הסדר והמערכה,

וזכה על כך לכבוד ולהערכה.

סמל קליין,

דאג שכל משחק כדורגל,

עם אלפי צופים,

יעבור בסדר מופתי,

הרבה אחרי הדקה התשעים.

סמל קליין,

בעל התכונות הטובות לרוב,

תמיד סימל לכולנו,

את השוטר הטוב.

גם שכבר קיבל דרגות קצונה,

ופעל בנחישות ולעניין,

בשבילנו נשאר לנצח,

הסמל קליין.

ב-1982, שפרש מהמשטרה,

ללא טכסים והידור,

המשיך להקדיש מזמנו,

לטובת הציבור.

והשקיע בעבודתו לילות וימים,

מביתו הצנוע בששת הימים.

היה חבר הנהלת קבוצת הכדורסל,

בימי הזוהר,

ועשה זאת ללא כל תמורה ותואר,

עבד מספר שנים,

בעירית קרית מוצקין,

והביא מנסיונו במשטרה,

לכיבושה של כל מטרה.

היה חבר מורשון,

ופעל במספר וועדות,

ותמיד חיפש מה אפשר עוד לעשות.

ולפני זמן לא רב,

זה קרה,

הוא זכה ובצדק,

בתואר יקיר הקריה,

נזכור אותך סמל קליין,

כאדם צנוע עם חיוך מקסים,

כאדם שידע להרשים ולהקסים,

אדם עם לב רחב,

אדם עם לב זהב.

אדם שתרם רבות לקהילה,

אדם שרשם דפים של תהילה,

סמל קליין,

אנו מקפלים היום את המדים,

אנו מסירים את כובע השוטרים,

נזכור אותך כאדם נאמן ואוהב,

ואת דרגת הסמל,

נצמיד בחום ללב.

יהי זכרך ברוך

כתב יוסי וולך – 16.10.2008