20.12.09 יוסי וולך על דדה ז"ל
אני מצטרף לדברי ההספד של נילי דיסקין על חברי
מילדות דוד (דדה) אשוח (אפלבאום).
עברנו יחד כברת דרך משותפת מבית-ספר היסודי דרך תנועת הנוער ובית-הספר
כדורי.
המשכנו לשמור על קשר ולאחרונה לפני כחודש השתתף בחתונת בני כשהוא בא כרגיל
עם
הרבה מטען של שמחה וחיוכו הנצחי שסימל חברות, נאמנות, אמינות ושמחת חיים
שאותם
דדה כה אהב.
בהלוויתו פגשתי חבר
מ"כדורי" שהפנה את תשומת ליבי לכך שדדה התחיל לממש חלום ישן
ולכתוב סיפורים קצרים כשהחלום האמיתי
שלו הוא לכתוב ספר.הצד הזה של כתיבה לא היה
ידוע לי ואני חושב שגם לרבים מידידיו
ומחבריו לא נודע הדבר. כדי לקרוא ולהתרשם מדרך
כתיבתו יש להיכנס ל"גוגל" ולכתוב דוד אשוח ולקבל את הסיפורים אותם פרסם
בליטרטורה.
דדה היה מלח הארץ איש ארץ ישראל היפה והטובה את זה קיבל מחינוכו בבית דרך
תנועת הנוער ובית-ספר "כדורי". התיישבותו בחבל ימית ועד להקמת ביתו ב"קציר".
דדה היה מסוג האנשים השקטים מבחינת "מים שקטים חודרים עמוק".
והסתלקותו מאתנו
מותירה בלב כולנו חלל של עצב וגעגוע.
יהי זכרו ברוך. חברך יוסי וולך
>> ספריו של דוד