20.3.10 מגדעון שדמי : זכרונות
מימי "הסרגל".
זמן קצר לפני הכרזת המדינה, האלימות כבר שלטה
בכל מקום. עמוס פיין, החבלן, נקרא לעשיה.
הוא מיקש דרכים באזורנו. פעמיים נקראה כתת הכוננות שלנו, לאבטח את אזור
פעולתו. פעם אחת,
היה זה, שתילת
מונרים, בכביש הסרגל. שכבנו בשדה, סביב המקום. לילה,
שקט גמור, רק הלמות המכוש,
הפותח בורות בכביש
האספלט, הדהדה בכל העמק.
הפעם השניה, אבטחנו את
פיצוץ הגשר, מעל הודי, בתחילת העליה לנצרת. מעט אחרי הגשר, היתה
דרך עפר,
אשר אפשרה
לעקוף את הגשר המפוצץ. עמוס שתל מוקש בדרך העפר. לימים, ניסה אמבולנס של הצלב
האדום,
לרדת מההר
בדרך הזו. המוקש התפוצץ והרכב נזרק לתעלה.
הפעולות האלה, נעשו זמן קצר, לפני שעמוס החבלן, עשה את
"שגיאתו השניה" ונהרג. במשך שנים, טפחה
משפחתו, משפחת פיין, את המחנה על שמו. היו
ימים. גדעון