17.8.07 על יענק'לה משולם ז"ל מדן
רונן/רולניק
ללאה, לבנות, לנכדים ולנורית האחות.
עמכם באבלכם על מותו של יעקב (יענק'לה), בן
גילי, בו כיתתי, חבר ילדות, שכן,
הבן של בוקו שעבד יחד עם אבי בבית חרושת "נמליט".אני זוכר הייטב את בית
משפחתו בקריית-חיים, את האחיות, את
האמא והאבא השרשייםוטובי
הלב. אני
זוכר את יענק'לה
משולם החבר הטוב המסור החייכן והמוכן לעזור תמיד.
פגשתי את יענק'לה לפני מספר שנים בכנס המחזור
בקריה, כנס שהעלה זכרונות
מהימים בהם קריית-חיים הייתה "אוטופיה סוציאליסטית עירונית".בימים
ההם היינו
תמימים ומאמינים בשוויון
ובסוציאליזם. העבר, היום, נראה לנו כימים יפים אם כי
היו קשים בעיקר להורים ואנו לא כל
כך ידענו ; יתכן שהעבר נראה לנו יפה כי
היינו
צעירים ויתכן שהעבר זה לא מה שבאמתהיה אלא מה שאנו חושבים שהיה,או שהיה
צריך להיות.העולם השתנה מאד,גם אנחנו השתנינו, אבל בכל זאת נשאר לנו הרבה
מאז ובעיקר הזיכרונות של חברי ילדות כמו יענק'לה
המשחקים יחד בחולות בין שיחי
הלענה והרותם בין רחוב ח' לט' .
זכיתם לאבא וסבא בעל ואח נהדר וטוב
– שלא תדעו צער עוד.
דן רונן (רולניק)