(מאורנית אשוח הבת של דדה)
ביום לכתך
מאיתנו
אבאל'ה שלנו, האהוב, המתוק!
ילד נצחי, יפה שלא מפסיק לצחוק.
חיוך ענקי, גומות ושפם
ולב ענק עוד יותר שאוהב את כולם.
אוהב, ורגוע ומכיל את הכול,
אף פעם לא נתת לרוחך ליפול.
כל דבר התקבל בחיוך
"יהיה בסדר" גם כשחשוך.
אופטימיות שכזו ואהבת החיים
רק מעטים כמוך יודעים.
רק דבר אחד בך באמת היה פוגע-
כשבמשפחה איזה דבר היה נוגע.
כי אהבתך העצומה לא ידעה גבולות
או תנאים
קודם כל לאמאל'ה – האור שלך
בחיים
מהרגע שעיניך הצוחקות אותה ראו,
ועד הרגע האחרון בו לזוועתנו הן
נסגרו
רק אהבה ענקית לדבוש שלך ידעת
את כל כולך ונשמתך לה נתת.
וגם לנו – השלוש – אבולבנאת
שכמותך
כל מה שעשית היה לטובת המשפחה.
קונדסון שכמוך – תמיד מחפש
גם במצב הכי קשה עוד איזו בדיחה
להנדס...
כל כך מתאים לך פתאום להופיע לנו
כאן
ולשאול: "של מי המסיבה פה?
איפה חתן?!?"
אוהב לרקוד, לשמוח,
שחקן מלידה,
וברוך השם – המח – יפצח כל חידה.
אבל את החידה הכי גדולה לנו לא
תוכל לפתור-
איך זה כל כך מוקדם הותרת אתנו
עם חור?
חור ענק, שדבר אותו כבר לא ימלא
כי אין כמוך פפושק'ה, לא היה
ולא יהיה!!!
...כנראה שם למעלה צריכים שחקן
עכשיו
ולא סתם שחקן – אלא שחקן כוכב.
אוהבות אותך כל כך וכבר
מתגעגעות כל כך
נוח לך בשלום, תרקוד ותשמח
ובטח עלינו משמה תשמור
כוכב-מלאך למעלה שייתן לנו אור!