14.8.07 "יעקב
משולם ז"ל - איש לא וירטואלי בכלל..." מאת
נילי דיסקין.
כמי שכותבת רשימות לאתר אני ,
כמובן, גם קוראת את שכותבים האחרים, ומבלי להכירם מצטיירת לי דמותם מהכתוב.
היא מצטיירת לא רק מהעובדות שהם מספרים על עצמם, או הסיפורים שבחרו לספר לנו
על אחרים, אלא גם מצורת הכתיבה, מהרגישות המשתקפת ממנה, ומשאר הפרטים שנקלטים
,מבלי משים , ב"מחשב" האנושי שלנו - המוח. יעקב
משולם הצטייר לי כאדם עדין, נשמה טובה ( מה שקרוי בלשוננו " מענטש") איש
שידע לספר סיפור, אבל היה גם גיבורם של סיפורים שהם כולם סיפורה של הארץ הנהדרת
הזאת ואנשיה המיוחדים והנפלאים. סיפורם של אלה שבנו במו ידיהם את הדורש בניה
במסירות והתמדה במשך שנים ארוכות. סיפורם של אלה שנאלצו גם להגן על הארץ הזאת ועל
שנבנה בה בגופם, במסגרות ההגנה השונות לפני קום המדינה, ואחר כך בצ.ה.ל. דמותו
של יעקב עולה מתוך רשימותיו כדמות אדם צנוע, איש רעים להתרועע, איש משפחה,
אוהב אדם, ואהוב על כל הסובבים אותו. רק לאחרונה יצא לי לראות את
תמונתו באתר ולפתע נוכחתי לדעת שהוא נמוך יותר, ושמנמן יותר מאשר דמיינתי
(תמיד כשאין תמונה אדם מדמיין לו , גם בבלי דעת ) ואני משערת שזה בדיוק מי
שהוא היה . אדם מעשי, ארצי, נטוע עם שתי רגליו על האדמה - ומאידך בעל נפש
"גבוהה", עדינה ואצילית שהשתקפה היטב בכתיבתו. תנחומי
למשפחתו, ולכל קהילת האתר. הוא כבר חסר ! נילי. דיסקין.