4.11.07 לזכר מוסה ! מאת שמעון יסוד (צ'מני)
שלשה מוסה
היו לנו , לכל אחד מוסה משלו . בשבילי הוא היה כולם .
הכרתי את
משפחת שליצקי בתחילת 1936 כשהיינו דיירים בביתם ברחוב א' 34 , אני זוכר את הסבא
שהיה חוזר מחלוקת החלב יושב על הגדר ומנהל את השיחה היומית שלו עם רב לינסקי .
בית משפחת
שליצקי היה צמוד לבית משפחת לינסקי. ממול בשני בתים גדולים גרו שתי משפחות שעלו
מקווקז , משפחותיהם של חגי ואלישע שעסקו בחלוקת נפט , לאחת המשפחות הייתה בת
יפהפייה בשם שרה'לה הגרה במקום עד עצם היום הזה . מאחורי הבתים הייתה חורשה של עצי
אקליפטוס שנועדו לייבוש הביצות . אחרי החורשה הייתה מסילת הברזל חיפה – בירות .
אנחנו היינו רצים אחרי החיילים הבריטיים ומבקשים "גיב מי סטמפ" (תן לי
בול) .
שעשוע
מסוכן נוסף היה להניח מסמרים או כל דבר מתכתי אחר על גבי הפס ולבדוק את מה שיצא .
מהצד השני
של הכביש גרו תמרקה ומאיר זרמי ואחריהם גרה משפ' בורובסקי עם שני הבנים יזהר ו"טיליטי
גנב"
שהיה לו קושי בביטוי מס' מלים מסוימות . בקצה
החצר הייתה תחנת התדלוק של קו – 14 שניתן לו הכינוי "פרצנר גנב" ראשיתו של אגד .
אנו נושאים
עמנו הרבה זיכרונות וחוויות ילדות משותפות בתנועה ובשכונה ומכאן אני נושא בקשה אל
פקידי הרשות , מגדל מים נוסף אין לנו ואת זה שהיה לנו הרסתם !!! שמרו על היש !
אני רוצה
להזכיר את יהודה אבא של עמוס , מוסה ושמחה , למרות שהיה קטוע יד הגינה תמיד הייתה
ירוקה מקצה לקצה והתרנגולות קרקרו בכל פינה . נזכור אתכם תמיד ! צ'מני