22.6.08 לזכר ראובן פרי /
פיטרקובסקי : מאת
איתמר מזרח.
ראובן היה קרייתי בנשמתו, הכרתי אותו
כחבר ושכן שגר מולי ברחוב י"ח. למעשה הוא היה ה"יקה" הראשון שניקרה
בדרכי. אהב לספר סיפורים על הקורות איתו בבית הספר,בבסמ"ת,
בתנועה ,בחיל הים ששם שירת במחנה פלנורת שעל הכרמל
ובטכניון. אביו ולטר היה שופט בזמנו בגרמניה ,יקה
אמיתי ,ואימו אילזה הייתה מורה לאנגלית ,מאד
מוכשרת ,שמאות מילדי הקריות זכו ללמוד אצלה בבית. למרות שהיה מבוגר ממני בכארבע שנים למדנו יחד בטכניון בפקולטה לחשמל ולאחר זמן הוא
המשיך במגמת אלקטרוניקה שמאד אהב. למדנו יחד בביתו ובביתי ואני זוכר היטב
גם את הטיסה שלנו לטכניון בתחילה להדר ואח"כ לנווה שאנן, הוא בווספה
ואני דולק אחריו באופנוע.
ראובן היה תלמיד טוב אבל לקח את הלימודים יותר מדי קשה ועל
כל אירוע או שיטת לימוד שלא היו לרוחו העביר ביקורת.
עבד מספר שנים ברפאל כמהנדס אלקטרוניקה ולפני כארבעים
שנה ,בעקבות מלחמת ששת הימים, התעופף לקליפורניה יחד עם משפחתו. מההתרשמות שלי, הוא היה מאד מרוצה מעבודתו
שם, אבל שנא מאד את ארצות הברית ואת צורת החיים בה ואם זה היה תלוי בו
היה מזמן חוזר לארץ. הדיבורים שלו משם היו תמיד על ישראל על הפוליטיקה הישראלית על
מה שצריך לעשות ואיך. רצה תמיד לחיות פה ולא שם.
לאחרונה נפגשנו במסיבת 75 שנה שאשתו ציפ
וביתו מיכל אירגנו לו ,כמובן בארץ. תמונות מספר מהאירוע
מצורפות.
השתתפו באירוע ,המשפחה ,חברים וכן חברים לעבודה ולטכניון.
צר היה לי היה מאד לשמוע על פטירתו תוך כדי
שינה. באותו לילה עוד הצליח לשלוח אלי דוא"ל על מוזיאון הלובר
בפריז וכנראה שזה הדבר האחרון שהוא עוד הצליח לעשות בחייו. יהי
זיכרו ברוך. איתמר מזרח
אלבום התמונות >
http://www.pbase.com/geyzi/peri
מצגת תמונות
> slideshow