9.9.07 לאה משולם כותבת על בעלה המנוח יעקב:
לזכר יעקב, אישי היקר, לקראת יום השלושים לפטירתו. אשר יתקיים
ביום ד' ,ערב
ראש השנה 12.9.07
אלבום תמונות : http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/sets/72157601932490419
האלבום נפתח בקליק על
הקישור למעלה(להמתין בסבלנות) קליק על תמונה קטנה מגדיל אותה לחלון משמאל >
מימין לחלון יש שתי תמונות קטנות , הימנית לדפדוף קדימה , השמאלית לדפדוף
אחורה.בחירה בסימול "זכוכית מגדלת" מעל התמונה מאפשר הגדלה נוספת של
התמונה.
יעקב משולם ז"ל
בן-הארץ.
יעקב נולד בבולגריה, להוריו דן (בוקו)
ושרה לבית סמו, בכ"ג בתמוז,
תרצ"ג. 17.7.1933 היות ונמנע מאמו
להפליג בהיותה בהריון והמשפחה חכתה שם עד
שנולד, הפסיד את התואר
הנחשק "צבר",יליד הארץ,
שהיה משמעותי כלכך בדורנו . ואכן, בסוכות 1933
, בהיותו בן חודשיים, עלתה המשפחה הצעירה
לארץ.
האב החל לעבוד מן היום הראשון בחיפה,
בעבודות מזדמנות ומיד שכר חדר בפחון על גג בנוה-שאנן.לאחר כארבע שנים בנוה-שאנן ובחליסה, תל-עמל, עברה משפחת
משולם לקריית-חיים, כשבחיקה גם בת קטנה, עליזה שנים אחדות גרה המשפחה בשכירות,
ברחוב ב' ובשנת 1943 עברה לביתה, שנבנה ברחוב ט' 44, היום – רחוב בילינסון. כאן
נולדה גם האחות הצעירה, נורית, תבדל"א.
יעקב גדל בקריה, חווה בילדותו את מלחמת העולם השניה, את חיי המדינה
שבדרך, תקופת סיום המנדט הבריטי ומלחמת
השחרור. זיכרונות הילדות שלו באו לידי
ביטוי בסיפוריו, אשר ראו אור באתר, במדור "רשימות" והם מעוררים הדהוד
והזדהות ברבים מבני הדור, בעיקר בנו,
הקרייתים.
יעקב למד בבי"ס ב' ובאינטר
ויצא לעבודה בגיל צעיר . בשירותו
הצבאי שרת בחיל-חימוש ובגולני . הוא אהב
את השרות בצבא ואחר שנים, בהן שימש, במילואים, כסייר וכרס"ר גדודי, התנדב
להמשיך במרחב הצפון. גם על חוויות השרות בצבא כתב בזיכרונותיו. כשהשתחרר מהשרות
הסדיר, חזר לקריה ולמקום עבודתו הקודם, כנער. הוא היה פעיל ב"הפועל" קריית-חיים ושימש
בהתנדבות בפלוגת "הסדרן".
בשנת 1955 הצטרף לגרעין החיפאי של
המשמרת הצעירה של מפא"י בחיפה , שיצא ליישב את חבל לכיש . הם החלו
כגרעין בחוות-אבים ולאחר שבנו את
מבני-הקבע,עברו להתיישבות במושב השיתופי "ניר-חן". שם המושב נקרא לזכר
ח"ן = 58 נוסעי מטוס
אל-על אשר יורט, הופל, בשמי בולגריה באותה
תקופה.
לאחר שנים אחדות, כשהקבוצה התפרקה,
חזר יעקב לקריה. יחסי חברות מופלאים, ממש קשרי משפחה, נמשכים עד היום בין משפחות
אחדות מניר-חן, אף שהתפזרו ברחבי- הארץ.
בשנת 1959, לאחר שהתנסה בעבודה כרתך
במקומות שונים, החל יעקב בעבודתו בחברת- החשמל. גם פה היה פעיל, כדרכו, בכל מאודו.
הוא התקדם במישור המקצועי וקיבל לניהולו את בית-המלאכה של הרשת במחוז הצפון . בית
המלאכה סיפק את צרכי - הרשת בעמודים, חלקי - עמודים , זרועות , מקצרים, לוחות
מיוחדים, ארונות- חשמל וכל שאר הכלים הדרושים כדי שהרשת תפעל כהלכה, לרווחת תושבי-
ישראל. כמו כן ייצרו עובדי בית- המלאכה, בניהולו, אביזרים למוסדות-חינוך, תרומת
החברה ועובדיה. הם ביצעו גם יצירות אמנות שונות, כמו פסל סביבתי של האמן דר' דן
לוין, במתחם ביה"ח רמב"ם, החנוכייה על גג בנין חברת-החשמל ליד גשר-פז
ועוד. כמו כן נבחר משולם לוועד עובדי חברת-החשמל ונודע כמשכין שלום בין נצים, פותר
בעיות ומיישר הדורים.
בשנת 1960 מצטרפת אני, לאה לבית
קרן-צבי, קרייתית מרחוב לט' 12, ואנו מקימים, מאוהבים ומאושרים, משפחה חדשה. במהרה
מגיחה לאוויר העולם יעל הבכורה, אשר שמה נגזר מאותיות שמותינו ואנו מחפשים מקום
חדש, צומח מן היסוד, לבנות בו את ביתנו.
ב 1964 עוברים אנו, משפחת משולם, לאה,
יעקב ויעל, לעיר החדשה הנבנית בבקעת בית הכרם בגליל, כ ר מ י א ל. כאן נולדות במזל
טוב שרה,הבת הראשונה שנולדה וגדלה בכרמיאל
וברבות השנים–רחל , בתנו הצעירה.
יעקב ממשיך לנסוע בוקר בוקר לעבודה
בחיפה וחוזר מידי ערב. עדיין אין רכב והכביש צר , מתפתל . בקשריו הטובים , כאיש המשמרת הצעירה, הוא מסביר
ליוסף אלמוגי, שהיה אז שר- השיכון ו"מאמץ" כרמיאל, את קשיי הדרך ועד
מהרה מתקבלת בממשלה החלטה להרחיב ולסלול מחדש את הכביש העולה
לכרמיאל.
עם הפילוג והולדת
"רפ"י" מצטרף יעקב למפלגה הצעירה. ברבות הימים הוא חוזר למפלגת האם
ובמשך שנים רבות הוא משמש כמזכיר סניף המפלגה במקום. יעקב הוא ממייסדי כרמיאל, במלוא מובן המלה.הוא
משמש כחבר מועצת-העיר הראשונה וכחבר מועצת הפועלים.
בשנה הראשונה לכרמיאל, מקים יעקב עם
ארבעה מחבריו מועדון קליעה למטרה בשם
ש"ן, שלוש נוצות. החברה' רוכשים
מספר רובים ויוצאים למטווחים . בשנים הבאות הוא ממקימי המשמר האזרחי בעיר ומשרת בו עד שנותיו
האחרונות.לימים משתתף יעקב כחבר בכיתת-הצלפים של המשא"ז בכרמיאל והוא גם חבר
בעמותת קלעי- משא"ז הארצית.
עם השנים מתרחבת המשפחה, מצטרפים
הבנים, החתנים ושמונה נכדים נפלאים באים לעולם . יעקב הופך להיות הסב החם , האוהב
והאהוב, מאיר פנים ומוריש להם את מורשתו: אהבת- הארץ,אדמתה, נופה, תולדותיה,
מורשתה. הוא מעביר להם את ערכיו, ערכי-העבודה, התנדבות, דבקות במטרה, יושר
ונאמנות, חתירה לשלום ולהשכנת- שלום, עזרה
לזולת, מתן בסתר ונתינה ללא גבול. הוא גם מקנה להם את החיבה והידע במשחק השחמט והם
נלכדים בקשר הזה . הקטנה בנכדים מחפשת אותו עכשיו בפינת - השחמט והגדולים עוברים שם במבט מושפל
מקום מיוחד היה שמור בלבו לסקוטלנד,
נופיה ומנגינותיה, בעיקר בביצוע חמתות חלילים. זכה ובערוב ימיו נסענו לשם לטיול
מהמם, מהנה וממלא מצברים, ביזמת המשפחה המדהימה שלנו.
יעקב, בן- הארץ, לא חיפש שורשיו
בניכר. באחד הזיכרונות, שהרבה לספר, הוא מזכיר מפגש רב- עם בכרמיאל, עם הנשיא יצחק נבון. נבון פנה אליו
ושאלו: " מנין אני זוכר אותך?"
יעקב השיב: "מרפ"י, מן
הסתם". אך נבון הוסיף והקשה:
"כן, אבל השורשים! היכן הם שורשיך?!"
ויעקב השיב לו, לדבריו: "בכל מקום בארץ שתחפור ותמצא שורשים, אלה הם
שורשי ! "
שבע מכאובים, אך גם מעשים, חוויות
והישגים, מוקף באוהביו, הלך יעקב משולם לעולמו, ביום ל' באב, תשס"ז,
14.8.2007, והוא בן 74 שנים.
י ה י ז כ ר ו
ב ר ו ך .
לאה משולם, כרמיאל.
ערה"ש תשס"ח.
" סקוטלנד דברייב" לזכרו של יעקב משולם >