27.6.08 ראובן פרי, לזכרו : מאת מרים וגבי לכמן.

הצטערנו מאד לשמוע על מותו הפתאומי של ראובן, קשה לבטא את הרגשת האובדן אשר נפלה עלינו באופן פתאומי וזאת במיוחד מאחר והקשר בינינו, בין ראובן וביני התחדש לפתע בשנים האחרונות, לאחר נתק מוחלט של עשרות שנים.

הקשר התחדש באמצעות האינטרנט, וחליפת המסרים עוררה את הזיכרונות וחידשה את הנוסטלגיה מחד גיסא ואת קשר החברות מאידך גיסא.

החברות שלנו כילדים קטנים בקרית חיים בשנותיה הראשונות, הייתה בכיתה א' בבית הספר ואחר כך בתנועה המאוחדת בקריה. כנראה שהלהיטות של ראובן, האהבה הרבה וההתרפקות שלו על אותם ימים, החקוקים בלב כולנו, היא זו שגישרה בינינו בשנים האחרונות וחידשה את החברות אחרי נתק שלכל כך הרבה שנים. שמחנו לפגוש את ראובן ומשפחתו כאן בשנה שעברה, ונהנינו להיות שותפים בחגיגת ההפתעה ליום ההולדת ה- 75 של ראובן. היה נחמד גם להכיר את ידידיו מהטכניון ולהתרשם מסיפוריהם, שהתייחסו רובם ככולם להתלהבות, לצחוק, לשמחת החיים ולאהבת הרפתקאות בארץ ובחו'ל שאפיינו את ראובן.

יהי זכרו ברוך. מרים וגבי לכמן.

רמת השרון.