21.4.07 "זוכרים" : מקאמה מאת נילי דיסקין
איש צנוע , רגיל
משם ומכאן.
אח ובעל ואב
או חבר שאהב
ילוד אשה ואיש
נושא תקוות יומם
יגיש או לא יגיש
על טס את חלומם?
חלום שטוו לו הוריו בלילות
מה יהיה, מי יהיה זה ילדם?
האם נתכנו לו עלילות?
"העיקר שיהיה בן אדם!
לא הרבה ביקשו, לא הרבה שאלו
ממי שניתן לבקש.
על דל שפתיהם הם לא העלו
שם שטן-מאכלת האש!
שיחיה, אם אפשר בבריאות טובה
שיתן ויקבל בחייו-אהבה.
לא הרבה לבקש, לא הרבה לשאול
ובא הנורא מכל!
הם לא העלוהו עולה
עת מארץ חיינו גלה
לא ביקשו לכפר כפרה
עת עלה לעולה בסערה.
הם לא נתנו- והוא נלקח
כה מעט יבקשו- שלא נשכח!
ואנחנו- רק בני אדם בעוונותינו
מוטרדים וטרודים בעמל יומנו.
כל אימת שנזכור - הם יחיו
בתוכנו
הם יהיו ה"יש" אל מול שחור ה"איננו"
לכל איש ואשה יש פינה של יזכור
בה מאיר נר -תמיד ,על רקע שחוד
גם אם לא אומרים מספיק,ובאמת לא "דיינו"
למצער ביום זה , כאבכם -
כאבנו.
נילי דיסקין.