4.7.08
עמוס - חברי משנות הילדות,
המוח וההיגיון אינם מאמינים עדיין כשמדברים עליך בלשון עבר - היית,
הלכת.....
אתה פשוט כאן ועוד מעט תופיע מאי-שם, עם החיוך המקסים והלב הענק !
עמוס, אני רוצה לספר לך שהרבה
מהחברים, או בלשון שלנו "החברה",
שכה רצית להיות בחברתם, ניצבים הפעם ליד קברך ולא אצלך, כפי שהיה
תמיד-איזה הבדל !!!
את מועד ההלוויה שלך (5 ביוני) לא נשכך לעולם – מועד פרוץ מלחמת
ששת הימים. איזה אירועים משמעותיים
בחיינו !!!
ילדות, נערות ושובבות, את כל אלה עברנו יחד, במתחם המיתולוגי של סולל בונה:
אבי דרור לבית אנגלשטיין ז"ל, עמוס אלפסי ושמחה
הראל לבית ברגמן יבל"א,
אני – דני ענבר לבית מלצר ואתה עמוס – שעדיין קשה לי כתוב ז"ל ליד
שמך. גם איתן
ויעל לא ישכחו אותנו –"החמישיה".
היה לך לב ענק ותמיד היית עם חיוך מקסים, גם כשלא הסכמת.
תמיד היית מוכן לעזור כשכל חייך התנדבת לעזרה, לעשייה ולתמיכה.
במהירות עזבת אותנו מבלי יכולת להבין ולהשלים.
חדווה, איריס, אייל, יובל, איתן ויעל וכל בני המשפחה – אתם תמשיכו לחיות
את עמוס ז"ל ולספר אודותיו, כשאנו, חבריו הקרובים, תומכים וכואבים עד
מאד
- ולצידכם !
דני
ענבר