5.6.2008
עמוס - חברי משנות הילדות,
המוח
וההיגיון אינם מאמינים כשמדברים עליך בלשון עבר - היית, הלכת.....
אתה פשוט
כאן ועוד מעט תופיע מאי-שם, עם החיוך המקסים והלב הענק !
תמיד רצית
את "החברה" לידך ולפעמים גם על חשבון המשפחה.
עמוס, אני רוצה שתדע שאמנם כל "החברה" לידך אבל לא בחג
השבועות אלא ביום עצוב שכזה, ללוות אותך בדרכך האחרונה.
- איזה הבדל !!!
את מועד ההלוויה לא נשכך לעולם – פרוץ מלחמת ששת הימים.
הרבה
חוויות משותפות יש לנו במשך עשרות שנים וגם עם משפחתך הענפה.
ילדות,
נערות ושובבות, את כל אלה עברנו יחד כמעט בכל שבת, במתחם המיתולוגי
של סולל
בונה: אבי ז"ל, עמוס ושמחה יבל"א, אני – דני ענבר לבית מלצר
ואתה עמוס
- קשה לכתוב ז"ל ליד שמך. גם איתן ויעל לא ישכחו אותנו –
"החמישיה".
לב ענק ותמיד עם חיוך מקסים, גם כשלא הסכמת.
תמיד מוכן
לעזור כשכל חייך התנדבת לעזרה, לעשייה ולתמיכה.
במהירות
עזבת אותנו מבלי יכולת להבין ולהשלים.
גאה היית
במשפחתך על כל ענפיה ועזבת את כולם המומים וכואבים.
חדווה, איריס, אייל, יובל, איתן ויעל וכל בני המשפחה - אנחנו איתכם
בכאבכם !
דני
ענבר